|
הדברים הבאים הם תחושה סובייקטיבית, ואין להם אחיזה בדוקה במציאות.
"המצב רוח הלאומי" הוא מן מדד כזה שבדרך כלל עולה ויורד בהתאם למועדי הבחירות, כלומר, מיד לאחר הבחירות הוא בשיאו המקסימלי, וממש לפני הבחירות הוא בשיאו המינימלי, באמצע ישנן עליות וירידות קטנות, אך המגמה הכללית תמיד בירידה.
התחושה שאני חש היום היא תחושה טובה, אך מיוחדת בצורה שאני לא יודע להסביר, תחושה שאני חש תמיד לאחר מועדי הבחירות והרכבת הממשלה. אני זוכר זאת בבחירתו של רבין, אחר כך המדד ירד בהדרגה, והגיע לשיא עם הרצחו של רבין, ואז הפיגועים בלב תל אביב וענבי זעם, והמדד ירד עוד ועוד, עד בחירתו של נתניהו, ושוב המצב רוח הלאומי קפץ לשיא, הייתה תקווה וכו', הפעם התדרדר המדד מהר יותר מבדרך כלל (לא ברור לי למה), הפרשיות של נתניהו ושרה והמיתון הכלכלי והמדד צנח במהירות עד לבחירותו של ברק ושוב קפץ, הפעם אני אפילו זוכר סקר שהוצג ברדיו שמעיד על הקפיצה החדה במדד "המצב רוח הלאומי". ולאחר מכן שוב החלה ההתדרדרות מתונה, ההתדרדרות הוקצנה מאוד עם תחילת האנתיפאדה וחטיפת החיילים והתקיפות בלבנון, והגיעה לשיא ממש לפני הבחירות.
היום, אני שוב מרגיש טוב, מה יהיה עוד חצי שנה - שנה? סביר להניח שארגיש רע.
אני מציע לערוך סקר באייל שישאל את דעת הקוראים מתי יעבור המדד של "המצב רוח הלאומי" את הגבול מהטוב לרע.
|
|