בתשובה לדורון הגלילי, 30/12/03 16:15
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ירו באויר? אלה אומרים כן, ההם אומרים לא. ידעו שמדובר בישראלים? כנ"ל. צעקו להם "אל תירו, אנחנו ישראלים"? כן או לא? היה סיכון, או לפחות תחושה מוצדקת של סיכון לחיילים? בחר את הגירסה שקרובה לליבך. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ההבדלים הם בהחלט בניואנסים. כמי שהציב את עצמו , בחלוקה הגסה, בצד של שוללי הירי, אני יכול להניח את ההנחות הבאות, מבלי לשנות את דעתי: -ירו באויר? כן (המפגינים דיברו על ירי רב, לא על כדור בודד, אבל נפגע ירי היה אחד) - ידעו שמדובר בישראלים? לא (לא נתנו את דעתם על האפשרות, וגם ולא רלוונטי) - צעקו להם "אל תירו, אנחנו ישראלים" כן (כנראה שלא ממש שמעו מה צועקים להם) היה סיכון? אפילו הרמטכ"ל דיבר על "תחושה סוביקטיבית", מה שמחזיר אותנו לתובנותיו של איילוסאן על התאמת הכוחות למשימה, ובכלל, על רמת החרדות של החייל הישראלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעיני אלה לא ניואנסים אלא בדיוק הדברים שקובעים אם הירי היה מוצדק. אם היה מקום סביר למחשבה שמדובר על פלשתינאים רעולי פנים שמתעלמים מהוראות לעצור ומיריות באויר, וממשיכים לחתוך את הגדר - זה עניין אחד. אם מדובר בהפגנה של כמה עשרות יפי נפש שמניפים שלטים ומנענעים את הגדר בנוסח עדות ה''ירוקים'' למשל, ובתגובה חוטפים אש חיה מאיזה מ''פ שנשבר לו המה שמו - זה עניין אחר לגמרי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או קיי, אז בוא נחדד את הדברים: (לא הייתי שם, ואני מניח הנחות, שיכולות להיות מוטעות(1), בהסתמך על העדויות שקראתי, ועל הכרותי המצומצמת את נפשו של ה"הומו מיליטריקוס") האם היה מקום סביר למחשבה שמדובר על פלשתינאים רעולי פנים? להערכתי לא, אבל האם זה מה שחשבו החיילים? להערכתי כן. איך? כי זה מה שהחיילים ציפו לראות מולם. החיילים תודרכו לקראת משימה שבה מי שניצב מולם הוא פלשתינאי. האם מדובר במ"פ שנשבר לו המה שמו? כנראה שלא.(2) האם מדובר בהפגנה של כמה עשרות יפי נפש שמניפים שלטים ומנענעים את הגדר בנוסח עדות ה"ירוקים"? שוב, להערכתי כנראה שכן. האם אותו טלטול בנוסח עדות ה"ירוקים" נראה לגולנצ'יקים מפחיד? כנראה שכן. לאור כל ההנחות האלו (ולצורך הדיון בלבד, גם אם יתברר בעתיד שכולן מופרכות): היה צריך לירות, או לא? לטעמי לא.(3) ___ (1) ואם ההנחות שלי יוכחו כמופרכות, עדיין איש לא יאושפז בשל כך. (2) המקור שלי בגולני כבר לא כל כך בגולני, וגם לא ראיתי אותו מזמן, אבל אני מניח שמפקד הפלחה"ן נבחר בקפידה. (3) מה שלא אומר שלו אני הייתי שם, במקום אותו חייל או במקום אותו מ"פ, לא הייתי נוהג כמוהו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי התמונות שפורסמו בעיתונות, הם לא היו רעולי פנים. באופן ספציפי, הבחור שנורה לא היה רעול פנים. לפי-כך, לא יכול להיות שהם חשבו ''שמדובר על פלשתינאים רעולי פנים''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי מה שהיה בטלוויזיה לפחות חלקם היו רעולי פנים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברשותך אני מעדיף לחכות לקצת יותר אינפורמציה מאשר לשחק משחקים היפוטתיים, אחרת אני מכניס לעצמי גול שידיח את הנרי מתואר כדורגלן השנה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שהדרג הגבוה ביותר שנתן פקודה לירות (להלן: המ"פ) לא נכח בשטח. אבל אני ניזון בעיקר מהדיון כאן, אם אני טועה בזה נא להתעלם מהתגובה. אם כן, אז הטענה "לא היה צריך לירות" קצת חסרת משמעות. קרו שלושה דברים: 1. הכוח שהיה בשטח דיווח למ"פ מה שדיווח. 2. המ"פ החליט, בעקבות מה ששמע, להורות לירות. 3. הכוח ירה. (אם הכוח לא דיווח ישירות למ"פ, אז קרו כמובן יותר דברים בשרשרת). וכעת השאלה: איזה משלושת הדברים לא היה צריך לקרות, לשיטתך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדרג הבכיר ביותר שנתן פקודה לירות היה המח"ט. מפקד הכוח, מ"מ, העביר את הדיווח שלו למ"פ, שלא נכח בשטח, שהעביר בתורו את הדיווח למג"ד, שהעביר בתורו את הדיווח למח"ט, שאישר את הירי. למיטב הבנתי המפקד בשטח ביקש אישור לירות לאחר שמיצה את האמצעים שהיו ברשותו: לאחר שירה באוויר והדבר לא עשה רושם על ההמון. כלומר לא היו אלו הדרגים הבכירים יותר שלא נכחו בשטח שהחליטו לירות, הם רק אישרו את הבקשה של המפקד בשטח, שהוא זה שהחליט לירות. אבל יכול להיות שאני טועה בקשר לחלק השני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה. אז יש טעם בטענה של דורון שלא היה צריך לירות (כקירוב סביר לטענה היותר מדויקת: המ"מ טעה כשהגיע למסקנה שצריך לירות, וממילא תהליך קבלת האישור היה מיותר). שלום וסליחה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |