 |
|
 |
||
|
||||
 |
יכול להיות שאיפשהו השתין חייל למיכל מי שתיה של ערבים. זה חמור מאוד - אבל קשה לצבא לשלוט בדברים כאלו. במקרה שלנו מה שסביר הרבה יותר הוא שמסיבות לאומיות אותו ערבי לא רצה עמדת תצפית של צה"ל על הבית שלו. הייתי מתייחס למקרה הזה בכובד ראש יותר אילמלי נכרך שמו של גדעון לוי בכתבה. מכיוון שהכרתי באופן אישי כמה וכמה מהמקרים שכתב עליהם לגבי הריסת בתים לא חוקיים בירושלים אני יודע מה שרובכם לא יודעים - כשאתם מזילים דמעה על מר גורלם של ערביה (איפה הבעל מסתתר בכתבות?) אם לשמונה ילדים קטנים (של השכנים בדרך כלל) שבברוטליות הרסה המדינה את ביתם (למה?). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הבה ננתח את הטקסט של מר הצנחן מיודענו. יהיה מעניין. "יכול להיות שאיפשהו..." - קודם כל, הדחקה, הכחשה וזלזול. "יכול להיות" - רמז מעודן, שאומר שהכותב שיקר באשר לכתבה ששודרה בתחנת טלוויזיה לאומית. "איפשהו" - הרחקה. זה לא פה וזה גם לא חשוב. זה "איפשהו". "זה חמור מאד, אבל..." - מס שפתיים, שבא לומר שזה אמנם חמור מאד, אבל אי אפשר לעשות שום דבר, ולכן יתכבדו הערבים וישתו מים המעורבים בצרכי חיילים. זו קביעה קטגורית מאד - היא מתעלמת מהאפשרות, למשל, לזרוק חיילים כאלה לחמש שנות מאסר. אני מאמין שלאחר מקרה כזה, חיילים יהססו לפני שהם משתינים לתוך מי שתיה של אנשים אחרים. אולי לא; אולי אנחנו קלגסים חשוכי מרפא. על כן מוצע להתקין שירותים - צעד מהפכני, לא? - בעמדות התצפית. אבל הצנחן לא רוצה שתחשבו על זה. הוא צנחן; הוא רוצה שתחשבו על שחרור הכותל ועל גאווה יהודית. למה להתעסק בצרכיהם של חיילים יהודים? "מה שסביר יותר" - סביר יותר לדעת מי? לדעת הצנחן, כמובן. ומניין לו ההבנה לנפש הערבים? מה זאת אומרת, הרי כולם עשיו, וידוע שעשיו שונא ליעקב. כולם ערבים, כולם אותו דבר. "מסיבות לאומיות, אותו ערבי לא רצה עמדת תצפית על הבית שלו" - אתם מבינים, קוראים יקרים? הערבי התנגד לעמדת תצפית של קלגסים על גגו לא בגלל שהוא דואג לאיכות חייו, חלילה, או רוצה להמנע מרעש מיותר, או סתם רוצה מיים נטולי צרכי קלגסים; הוא התנגד להצבת העמדה מסיבות *לאומיות* - שהן, כידוע, פסולות. הרי אנחנו מתנגדים לרעיון הלאום. מה, לא? "הייתי מתייחס בכובד ראש....אלמלא נכרך שמו של גדעון לוי בכתבה" - ובכן, הקורא הזריז יבחין ששמו של גדעון לוי לא נכלל בכתבה, אלא כדוגמא לכתב שאת כתבותיו אין המחבר יכול לשאת, בשל חריפותן. גדעון לוי בכלל לא קשור לנושא הכתבה; הוא קשור לבעיותיו האישיות של המחבר. זה לא מפריע לצנחן הלאומי להפגין את חוסר הבנת הנקרא שלו פעם נוספת, ולהכניס קטנה לגדעון לוי. "כשאתם מזילים דמעה על מר גורלה של ערביה" - דמגוגיה. הצנחן מנסה לומר, בעדינות, שאשה שביתה פוצץ איננה ראויה לרחמים. היא איננה ראויה לרחמים, כמובן, מפני שאיננה יהודיה, ועל כן איננה בכלל המין האנושי. שהרי אין הם קרויים אדם וגומר. המהדרין מקנחים ב"פורים שמח, יהודים" "אם לשמונה ילדים של השכנים" - נסיון סובטילי של הצנחן לרמוז שבבתים שהורסת המדינה לא גרים בעצם אנשים. מה שאנחנו רואים בטלוויזיה, הוא רומז, הוא הצגה. אף אחד לא _באמת_ סובל מהריסת בית. הכל הצגה של הלאומנים המסוכנים הללו. מה שמותיר את השאלה: מדוע הורסת הממשלה בתים ריקים? "מדוע הרסה המדינה את הבית?" - באמת מדוע? באיזו זכות משתמשת המדינה בענישה קולקטיבית, דבר שאפילו בימי הביניים נרתעו ממני כבלתי מוסרי, ושהוכנס לשימוש רווח על ידי הנאצים? מדוע המדינה מענישה אנשים שלא פשעו, רק בשל קרבתם לפושע? האם היה הצנחן מסכים, נניח, לפיצוץ ביתו של יגאל עמיר, או לגירושם ללבנון של בני משפחת גולדשטיין? סביר להניח שלא. אבל, שוב, הם יהודים ולכן הם בני אדם. תושבי חברון הם ערבים ולכן אינם בני אדם, לפי המשנה של רבותיו של הצנחן, אלו שהוא קורא להם חז"ל, ושראוי היה לקרוא להם בשם קולע הרבה יותר: שונאי זרים, פרוטו-נאצים, חלאות המין האנושי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בחלומותי המשעשעים ביותר לא תארתי לעצמי שטקסט שאכתוב יזכה לפרשנות מעמיקה שכזו. ולעצם העניין - דבריך לגבי מאמריו של גדעון לוי בהחלט השתמעו לשני פנים - האחת שהם בלתי נסבלות בגלל העובדות המזעזעות בהם והשניה, שהם בלתי נסבלות בגלל חוסר אמינותם והתיאורים המופרכים שבהם. אם הבנתי אותך לא נכון אני בהחלט מתנצל. דברי לגבי התנהגות החיילים אינם מס שפתיים אני בהחלט חושב שחיילים אלו צריכים להכנס לכלא. מה שבאתי לומר הוא שאני חושב שהצגה של הדברים כאילו זה הפרצוף שלנו בתור צבא היא מגמתית ולא נכונה - מה גם שהכותב מתעלם מהמלחמה שקיימת הלכה למעשה בשטח. והערה קטנה - בתים הורסים בימינו כי הם לא חוקיים - כבר מזמן הפסיקו להרוס בתים ששימשו לפח''ע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מתקשה להחליט מה פחות מוסרי: להרוס בתים 'ששימשו לפח"ע' (כלומר, שגרו בהם בני משפחה של מחבלים) או להרוס סתם "בתים לא חוקיים", כאשר החוק הוא החוק שלנו, שלהם אין שום מילה עליו (הם כמובן אינם יכולים להצביע לרשות המחוקקת שחוקקה את החוק). זה חוק חסר תוקף מוסרי, במיוחד כאשר אישורי בניה לערבים לא כל כך ניתנים (אני מסתמך כאן על כתבות של גדעון לוי, עמירה הס ושאר עוכרי ישראל, אבל מדובר בכתבות רבות לאורך שנים, ומעולם לא ראיתי הפרכה שלהן. אם יש להצנחן מידע אחר, אשמח לשמוע), ולעומת זאת להתנחלויות שמולם מאושרת בנייה בלתי פוסקת "במסגרת הגידול הטבעי", זאת על-ידי "ממשלת השמאל". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז בא ואספר לך על השכנים שלי. אזרחי ישראל ממש כמוני וכמוך והחליטו לבנות הרחבה לבית שלהם באחד מהאתרים הארכיאולוגים הכי חשובים בירושלים - עיר דוד (ההסטורית). סתם לידע כללי, יהודי שמתקן במקום הזה ציר של דלת מיד זוכה לביקור של המשטרה בליווי משלחת מכובדת של רשות העתיקות שבאה לבדוק אם המסמרים הישנים של הצירים לא שריד במקרה מאיזו תקופת ברונזה עלומה שלא שמענו עליה.(כשהערבים מוציאים "פסולת הסטורית" בנפח של 150 משאיות מהר הבית, נאלם קולם של רשויות החוק). מסיבות שנחקרות עדיין במערכת עיתון הארץ, החליטה המדינה, בשיתוף פעולה זדוני עם העיריה, דווקא כן להרוס את אותו חלק ממבנה. בתזמון מושלם נוהל האירוע - עם הגעת הטרקטור הישן קפצו עליו ילדי השכנים ואחריהם עדת צלמים. מיד אחריהם הופיעה האם, מסבירה בקול בוכים איך מתעללת בהם המדינה. ולסיום הופיע מאן דהוא מחזיק תיק כלשהוא ברשות הפלסטינית - ובהסבר קולח ורהוט הסביר איך נרמשים זכויות העם הפלשתינאי יום-יום שעה שעה. הדי הקרב שכחו, מכל האירוע שנתרחש רק לפני שעות מספר נותרו רק חפיסות ריקות של פלימים. המראה הפסטורלי-משהו שב לשלוט בעיר ורק קולות דפיקות של מסמרים מהשכנים בהם החליטה המדינה לא להתעמר הפעם, הממשיכים במלאכת הבניה, מפרים את הדממה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לעניין פיצוץ הבתים, ובכן, חבל מאד שלא פוצצו ליגאל עמיר את הבית. אם הוא היה צריך להסתכל אחר כך לאמא ולאבא שלו בעינים,ולדעת שבגללו אין להם בית, אולי החיוך היה נמחק לו יותר מהר. אם כל המתאבדים למינהם היו יודעים שאולי הם יגיעו לגן עדן לבלות עם 72 בתולות טהורות (מאיפה בכלל יש כל כך הרבה בתולות בגן עדן?!), אבל האמא והאבא ושמונת האחים שלהם (ולא של השכנים) ישארו בלי קורת גג, אולי הם היו חושבים פעמיים לפני שהם באים להתפוצץ בקניון הקרוב למקום מגורינו, או בבית הקפה הסמוך. נכון, זה אכזרי. וזה רע. כל כך רע. אבל מצד שני- גם לרצוח משפחה שלמה שהלכה לאכול במסעדה זה רע. יותר רע. הכי רע כמעט שאפשר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צנחן ידידי, הפעם נסחפת. גם ערבים הם בני אדם. בחיי, בדקתי פעם. אם דוקרים אותם הם מדממים, אם יורקים עליהם הם נרטבים ועם משתינים להם במים הם נגעלים. חייל כזה צריך להוריד לדרגת טוראי, להעיף מהצבא בבושת פנים, ולשפוט על פשע מלחמה, לא פחות. הכיבוש הפך את חיילי ישראל לפושעי מלחמה, ליודונאצים, ואת זה לא אני אמרתי אלא יהודי דתי מאמין. אם הבנתי נכון את הכתבה אז יש עדות מוקלטת של החייל שהשתין על בן אדם שהלך ברחוב. למה בעצם החייל הזה עוד לא הועמד למשפט? פשע מלחמה, אני מדגיש, כחייל נציג של צבא כובש בשטח כבוש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה אני שואל את עצמי למה אתם לא מדווחים על אישה שניסתה להתפוצצץ כשהיא מחופשת לאישה בהריון. כאשר הדיווחים שלכם יהיו נכונים רק אז תבינו למה הורסים לכם את הבתים או את האמבולנסים!!!!! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי זה "אתם" ו"לכם"? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |