בתשובה לאסף ברטוב, 24/12/03 21:17
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הרעיון שאוריה ידע מופיע אם אינני טועה גם ב''דוח המלך דוד'' מאת סטפן היים. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הענין במאמר אינו *הרעיון* שאוריה ידע, כסיפור אלטרנטיבי, כמו אצל היים, אלא טענה על אודות *הטקסט*, כלומר טענתם של שטרנברג ופרי שהטקסט תומך בקריאה כזו לכל אורך הדרך, ואפילו שמותר לשער עמימות מכוונת של המספר המקראי, שמוביל את הקורא לתהות אם אוריה יודע או לא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חזרתי אל הטקסט בעקבות ההערה שלך,שמע,יש יותר מעמימות,הרמזים שאוריה יודע בוטים. קודם כל,בת-שבע מגלה שבעקבות הבילוי הסוער עם דוד היא בהריון. היא שולחת להודיע למלך. תגובת דוד- להזעיק את אוריה בעלה משדה הקרב.(אם אוריה ישכב איתה יהיה הסבר לתינוק אחרי תשעה חודשים). אוריה מגיע,מדווח על מצב המלחמה ונשלח לביתו. אז מתחיל הענין: "וישכב אוריה פתח בית המלך... *ולא ירד אל ביתו* ". ויגידו אל דוד," *לא ירד אוריה אל ביתו* ". ויאמר דוד... " *מדוע לא ירדת אל ביתך* ". ההסבר של אוריה- חברי הטובים בשדה הקרב,Uאתה מצפה שאשכב עם אשתי? דוד מבטיח KU שישלח אותו מחר חזרה לשדה הקרב,ובינתיים דואג שהמשרתים יתנו לו לאכול ולשתות עד שוכרה. אוריה משתכר. "וישכרהו ויצא בערב...*ואל ביתו לא ירד*". בחמישה פסוקים אתה מוצא 4 פעמים שאוריה *לא ירד אל ביתו*,למי שלא מצלצלים הפעמונים... בקיצור,אוריה מתעקש להראות לדוד שיש לו אופי(במיל),והוא לא ייתן לו אליבי לתינוק האדמוני. רק שלמחרת,כמו ילד טוב עיר-דויד, 1 הוא לוקח *במו ידיו* מהמלך איגרת לרמטכ"ל יואב,שבה כתוב שצריך "לעזור" לאוריה למות בקרב... 1 ומצדי שעדי סתיו ימשיך לטעון שאוריה לא נעבעך {2] 2 למרות שהריסון פורד ידע לצאת מזה ב"סכנה ברורה ומיידית". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או-הו. תודה. (בקיצור: רק קריאה מאוד-מאוד מכוּונת יכולה להתבצע כך שתצליח לקרוא את הטקסט - _בלי_ לקרוא את הכתוב בו.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, כל זאת ועוד מעיד שאוריה ידע. ועם זאת, אף פעם לא חד משמעית – תמיד נותרת לנו האפשרות לקרוא את הסיפור ואת אוריה כאיש תמים ומסור לחייליו, שלא רוצה שיספרו עליו אח"כ שבאמצע הקרבות בא לירושלים ושכב עם אשתו. יש עוד כמה רמזים לכך שאוריה *לא* יודע, ועל אף שאיננו רגילים לייחס למספר המקראי אפקטים אירוניים ו"מתוחכמים", באמת נראה שיש כאן כוונת מכוון, ואומנות סיפור דקה. אני שב וממליץ על קריאת המאמר. ניתן למצוא אותו באחד הגליונות הראשונים של כתב העת "הספרות", בהוצאת אוניברסיטת ת"א. חוששני שאינו זמין ברשת. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |