|
||||
|
||||
כיצד משפיע הויתור על ריבונותנו בסיני (שטח שעל פי החוק הבינלאומי איננו מצרי) על מעמדנו האסטרטגי, וזאת נוכח ההתחמשות של מצרים באמל''ח מודרני וגם זאת למרות העובדה שאין עליה איומים מחוץ ומרבית תושביה מזי רעב. מה הקשר בין העומק הטריטוריאלי ליכולתנו להתאושש מהתבוסה שנחלנו בימים הראשונים של הלחימה, אנא קשר זאת להצדקת הויתור על שטחי יש''ע והגולן ולעובדה שמכת מנע כמו בששת הימים היא לא מוסרית בעיני השמאל (אחרת השטח שנכבש מהתוקפן שייך לישראל ע''פ כל דין כולל זה הבינלאומי). |
|
||||
|
||||
עזוב את השטח-אם השטח באה אוכלוסייה. גירוש איננו חוקי ואי מתן אזרחות איננה חוקית גם כן. |
|
||||
|
||||
כיצד משפיעים 25 שנות שקט בגבול המצרי על מעמדנו האסטרטגי . |
|
||||
|
||||
החזקת סיני לא רק שלא היתה מונעת את התחמשות מצריים באמל''ח אלא היתה יכולה להחריף מצב של מתיחות כאותו מצב שבו היינו בין מלחמת ששת הימים ליום הכיפורים (ששיאו מלחמת ההתשה) בו צה''ל ישב על גדות התעלה וספג הפגזות, וכל זה לחינם. במלחמת יום כיפור הוכח היתרון שבקווי הספקה צרים שבהם ניתן מענה מיידי לאויב לעומת קווי הספקה ארוכים שמעכבים את לוחות הזמנים ומשבשים את הלחימה, והבעייתיות שבישובים הנמצאים בקו האש כפי שהיו ישובי הגולן שבמזל פונו בזמן. דברים אלה מראים ששטח גדול הוא לא בהכרח יתרון, ביחוד כשמדובר בשטחי עימות. השמאל מעולם לא טען שמלחמת ששת הימים היתה לא מוסרית (להבדיל ממבצע קדש שהיה מלחמת ברירה) אלא שהחזקת השטחים הכבושים תוך כדי בניית התנחלויות עליהם ללא זכויות אדם ואזרח לתושביהם המקוריים היא לא מוסרית. |
|
||||
|
||||
כיצד אחזקת סיני היתה מחריפה את התחמשותה של מצרים נוכח קריסתה של בריה"מ ונוכח העובדה שהמצרים הוציאו כל פרוטה שקיבלו כסיוע מארה"ב (כ-30 מיליארד דולר) להתחמשות מסיבית. זאת בלי לשים בחשבון את ההכנסות משדות הנפט, מתיירות, דיג, ומרבצי מינרלים בעלי משמעות אסטרטגית (גם אורניום) שגם הן הוקדשו להתחמשות מסיבית. אתה מצהיר הצהרות שמתאימות להשקפתך אבל אינך טורח לגבות אותן, למה שלא תתייחס לשאלות בקצת יותר כובד ראש. לגבי מה שאתה כותב על קוי הספקה אני כלל לא מבין מאין אתה שואב את הדברים. בכל אופן הרשה לי לשאול אותך עוד שאלה. לאן תפנה את גוש דן שמהווה ריכוז של כ-60% מהאוכלוסיה והכלכלה של ישראל שכל פגישה אנושה בה תשים את הקץ על מפעל היהודונים הלאומי? הרי ויתור על שטחים שמהווים חוצץ בין ריכוזי האוכלוסיה הגדולים ומרכזי הכלכלה שלנו הינה שקולה להגשת הצואר למאכלת. אבל למרות זאת אשמח לשמוע גם מה שיש לך להגיד בנידון. |
|
||||
|
||||
לא שמעת את פורוש? |
|
||||
|
||||
אחזקת סיני, בכל מצב מדיני כלל עולמי שהוא, היתה ממשיכה את מצב המתיחות בין ישראל ומצריים על גדות התעלה והיה ממשיך לעלות לישראל בממון, בנטל בטחוני מיותר ובחיי אדם. באשר לקווי ההספקה ולמלחמת יום הכיפורים בכלל מומלץ לקרוא את רעידת אדמה באוקטובר מאת זאב שיף - ספר מיושן אבל מציג יפה את הקוים הכלליים של המלחמה ופרשנותה. שטחי הגדה אינם מהווים חוצץ בטחוני למדינה. להיפך, הם נטל עליה ומקור לחיכוכים. התקופה שבין 57 ל67, כאשר השטחים לא היו ברשותנו, הייתה השקטה ביותר בתולדות המדינה. ההשוואה בין גוש דן להתפרסות צה"ל בתעלה היא פשטנית ומופרכת. צה"ל היה יכול להיערך מזרחית לקו התעלה והיה זוכה ביכולת תימרון ובמהירות תגובה גבוהה יותר. ישובי גוש דן הם ישובי קבע שיזכו לשקט עם הסכם המקובל ע"י שני הצדדים וצבא הפועל מתוך גבולות מדינתו. |
|
||||
|
||||
טוב אתה רוצה לדבר בהצהרות בלי נימוקים, זה מאוד לא משכנע. מצב המתיחות היום עם מצרים הוא הרבה יותר גרוע ממה שיכול היה להיות אילו שמרנו על ריבונותנו הצודקת בסיני. בכל פורום בינלאומי ובכל ענין מצרים תוקפת את ישראל ואחת ממטרותיה האסטרטגיות המוצהרות הינה פירוקה של ישראל מנשק לא קונבנציונלי וזאת כאשר ישראל כלל איננה מאיימת על מצרים. האנטישמיות הארסית מכיוון מצרים היא בניגוד מפורש להסכם השלום הכתוב עימה וזאת בנוסף לאינסוף הפרות שהגרועות שבהן הצהרות לוחמניות נגד ישראל בעת תימרונים צבאיים, סיוע להתחמשותם של גורמים חבלניים בתוך ישראל באמצאות אפשרת העברת אמל"ח טקטי ואסטטגי הן דרך המנהרות שבתחומה והן באמצאות ספינות כגון הקרין איי שנפרקות בלב ים. אני מאוד שמח על ה-25 שנה של שקט שהיהודונים קנו לעצמם. אבל אני סבור, שכנראה, הילדים והנכדים, של אותם יהודונים, שעשו הסכם נפשע זה ישלמו את המחיר. נקודת ההנחה הפאטטית שישנו הסכם כלשהו אי שם שיאפשר קיום של שקט ל"ישובי הקבע" לא שונה מהמנטליות של מנהיגי הגטאות שבכל משלוח של ילדים שיכנעו את הציבור שהפעם זה לטובת הכלל שיזכה לשקט המיוחל. מעבר לכך אמקד אותך לשאלה המקורית בלי קשר לתעלות אלא עם קשר לאיום בליסטי של כ-960 טילים (מכיוון מצרים וסוריה לבדם) אשר חלקם חמוש בנשק להשמדה המונית אשר רובם ככולם מטווחים על גוש דן. כל מתקפה יחייב לפנות את התושבים לאזור מבטחים ההתפנות צפונה ודרומה בלתי אפשריים לוגיסטית וההתפנות מזרחה בלתי אפשרית פוליטית, אז מקלחת נעימה לכל היהודונים במרכז (אלא אם כן יש לך פתרון ובלי סיסמאות בבקשה). הלקח הכי חשוב של מלחמת יום הכיפורים אותו אתה לא מזכיר זה שיפוט על פי יכולות האויב ולא על פי משאלות לב (של שלום ושל אי התקפה כאחד). |
|
||||
|
||||
''מצב המתיחות היום עם מצרים הוא הרבה יותר גרוע ממה שיכול היה להיות אילו שמרנו על ריבונותנו הצודקת בסיני.'' זו כמובן הצהרה שאינה ניתנת לביסוס מבלי שימוש בכדורי בדולח למיניהם. |
|
||||
|
||||
אתה טועה ומטעה כתבתי במפורש שבלי גיבוי של בריה"מ ובלי המליארדים מארה"ב המצב היה אחר עם יתרון ברור לישראל מה שהיה יוצר בגבול הדרומי יציבות רבה יותר (גם בעזה). מה לא מבוסס פה (לכאלה שלא סובלים מדיסוננס קוגנטיבי כרוני)? |
|
||||
|
||||
מה שלא מבוסס כאן שהתיימרות לדטרמיניזם היסטורי וחיזוי העתיד כמוה כצפייה בכדור בדולח. אין לנו שום דרך לדעת מה היה קורה בהיסטוריה חליפית, גם בלי תוקפנות על בסיס אישי ושימוש בכינויי גנאי כמו "היהודונים" תגובה 186359 , אלא מתוך התייחסות עניינית. יש כאלו שקוראים לזה תרבות דיון. |
|
||||
|
||||
מה החזקת סיני היתה עוזרת להפגת המתיחות עם מצריים? עפ"י נסיון העבר ההפך הוא הנכון.(ראה מלחמת ההתשה ופרוץ מלחמת יום הכיפורים) כמובן שהשלום עם מצריים מאוד קר ולא סימפטי, אבל הוא נובע מאופי היחסים בין ישראל למצריים (שכנות המתחרות על עליונות אזורית) והוא עדיף מכל המצב שהיה לפניו. ההשוואה לגטאות במלחמת העולם השנייה אינה ראויה להתיחסות. (לענין זה אפשר לכתוב מאמר שלם אחר.) הפיסקה האחרונה היא הפחדה מפני אסון שיבוא עם תהליך השלום, הפחדה חסרת ביסוס מציאותי. ישראל היא בעלת העליונות הצבאית באזור ומדינה פלסטינית ריבונית לא תינהג בחוסר אחריות. (כן, גם ערבים הם אנשים ראציונאלים.) הסכנה קיימת בהישארות בשטחים הכבושים. |
|
||||
|
||||
"ישראל היא בעלת העליונות הצבאית באזור ומדינה פלסטינית ריבונית לא תינהג בחוסר אחריות" האם ההנחה הזאת מתבססת על הנסיון שצברנו עם הרשות הפלשתינאית? על מה לוקחים הפלשתינאים אחריות (חוץ מעל טבח אקראי של אזרחים ישראלים)? על קיום הסכמים? על הבטחת ביטחונם ורווחתם של נתיניהם? לא ברור לי מהם הסימנים שעל פיהם אתה קובע את זה (חוץ ממשאלת הלב) |
|
||||
|
||||
במצב של מלחמה לא ניתן לצפות שהפלסטינים ינהגו כפי שאנחנו רוצים. במצב של עצמאות יהיה הכרח לשיקול אחראי מכיוון שמדינה ריבונית לא יכולה לנהוג כגוף טרוריסטי ביודעה שתשלם את המחיר. |
|
||||
|
||||
"במצב של מלחמה לא ניתן לצפות שהפלסטינים ינהגו כפי שאנחנו רוצים" במלחמה פתחו, כזכור, הפלשתינאים והמלחמה בהחלט לא היתה "התנהגות כמו שאנחנו רוצים" מכאן שגם בתקופה של אי-לוחמה הפלשתינאים לא ינהגו כפי שאנחנו רוצים. (לא שזה קשור באיזושהיא צורה למשפט השני, אבל מילא) "במצב של עצמאות יהיה הכרח לשיקול אחראי מכיוון שמדינה ריבונית לא יכולה לנהוג כגוף טרוריסטי ביודעה שתשלם את המחיר" חזרת על אותו רעיון אבל לא הסברת איך זה מתיישב עם נסיון העבר, זה גם פשוט לא נכון: א. מדינות ריבוניות יכולות בהחלט לנהוג כגוף טירוריסטי גם בלי לשלם את המחיר - את זה כזכור המציאו הערבים לפני הרבה מאוד שנים עם שפע "אירגוני שחרור" ש"אי אפשר לשלוט בהם". בימינו, נוקטות בשיטה זו איראן וסוריה וכן גם הרשות הפלשתינאית (שמשום מה הייתה זקוקה להרבה מאוד "ארגוני בטחון") ב. לרודנים לא אכפת מה"מחיר" שעמם משלם בדמו על גחמותיהם. חלקם גם מצליח לשכנע את עמו שכדאי לשלם את המחיר. ג. אין הבדל מהותי בין מעמדה של הרשות הפלשתינאית לבין מעמדה של מדינה ריבונית (ובוודאי לא המדינה שפלשתין תהיה, אם תהיה). ההבדל, רובו ככולו נמצא בדיוק בפרטים שיאפשרו לפלשתינאים לנקוט בחוסר אחריות גדול עוד יותר (יכולת מוגברת להבריח נשק, חברות באו"ם* וכו...). לא ברור לי מהו אותו מרכיב סתרים שיגרום להם להפוך את עורם. * ובהגיון או"מי טיפוסי, יקבלו הפלשתינאים את ראשות ועדת האו"ם ללוחמה בטירור (אם תהיה כזאת ועדה) |
|
||||
|
||||
סיכום יפה של הטיעונים. מסכים עם כל מילה. |
|
||||
|
||||
וכוונתי לסגנונך. והאמן לי שלא תהיה צודק פחות אם לא תכנה את יריביך 'יהודונים'. ולגופם של דברים הייתי רוצה להוסיף ולהזכיר, שיש לנו 'שלום' מאותו הסוג שיש לנו עם מצרים עם סוריה, אך בשלושה הבדלים לפחות לטובת ה'שלום' מן הסוג הסורי: האחד, ה'שלום' הסורי טוב יותר לנו מה'שלום' מצרי לפחות בכך, שלא מבריחים דרכו אמל"ח. השני, לא שילמנו עבור ה'שלום' הסורי את המחיר הכלכלי הכבד ששילמנו עבור ה'שלום' המצרי (אבדן שדות הנפט היקרים בסיני, עצמאות מוחלטת במקורות אנרגיה, אבדן ההכנסות מתיירות בסיני ועוד). השלישי, בהעדר שלום פורמלי עם סוריה היא הפכה למדינה די מנודה, בעוד שעקב ה'שלום' הפורמלי עם המצרים הם החלו לקבל נשק מערבי חדיש, סיוע כספי נדיב ולגיטימציה. לדעתי, בדברי הימים יירשם מנחם בגין המנוח, הפטריוט הגדול, כמי שעשה את השגיאה הגדולה ביותר בתולדות מדינת ישראל מיום הקמתה, בכך שהחזיר למצרים את חצי-האי סיני. לדעתי, אסור היה להחזיר למצרים אפילו לא גרגיר חול אחד מסיני, ובעיקרון - אסור להחזיר לערבים לעולם שום שעל משטח משוחרר/נכבש. |
|
||||
|
||||
אצלך הסגנון בסדר אבל הניק בגדר הונאת הצרכן. |
|
||||
|
||||
מה-זה-טוב! :-))))))) תודה על קליעה מהממת, נמלה עמלה. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
תגובה 172651. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |