|
||||
|
||||
מי שיקרא על התקרית בגארדיין לא יבין מי מה ולמה- הכותרת: שר החוץ המצרי הותקף בירושלים. ובפסקה השלישית, בשורה אחת קצרה- "דיווחים מספרים שמפגינים מוסלמים דחפו וצעקו על מר מאהר בעת שהתפלל". זהו. לא איזה מוסלמים, לא מה הם צעקו, ולא למה. גם לא בטוח שבכלל קרה משהו, זה רק "דיווחים מספרים". הניו יורק טיימס לעומת זאת מודיע מיד בכותרת "השליח המצרי הותקף במסגד ע"י פלסטינאים", פלוס כל הפרטים האחרים, שחסרים לגמרי בגארדיין. |
|
||||
|
||||
מי שקרא את העדכון הגארדיין שהתפרסם פחות משעה אחרי הארוע והתבסס על דיווחי סוכנויות אכן יכול היה לצאת מבולבל מעט, מי שקרא את הכתבה הרלוונטית בעיתון של היום (כלומר הרוב המכריע של קוראי העיתון כי מה לעשות מעט מאוד אנגלים נחפזו לבדוק באינטרנט מה בדיוק היה הקטע הזה עם שר החוץ המצרי) קיבל את כל העובדות. לא שההערה הזו היא כל כך חשובה, אבל לזרוק רמיזה בלתי מתחייבת לאיזו אנטישמיות או סתם שנאת ישראל תמיד אפשר, בייחוד כשמדובר באירופאים. אגב, גם הדיווח המקורי היה ברור למדי גם אם טרח לציין שקיים בלבול בנוגע לתוצאות הישירות של ההתקפה (נפגע או לא נפגע). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |