 |
1. אני יכול להסכים שאכן לפני מלחמת יום הכיפורים היו סממנים של יחס מזלזל באויב. הדבר הזה נבע (נדמה לי שגם אתה כתבת על כך וצדקת) מהנצחון המוחץ במלחמת ששת הימים. אני יכול להעיד שאף אני עצמי נטיתי אז להמעיט ביכולתו הצבאית של האויב, ומלחמת יום הכיפורים הוכיחה לי שטעיתי בעניין הזה.
אבל בשום פנים איני מסכים שהיום יש סממנים של זלזול ביכולת הלחימה של האויב (אני מתכוון לגופי הטרור ולסוג המלחמה שבו הם נוקטים. וזו הרי מהות המלחמה היום.) נהפוך הוא. אני נתקל הרבה דווקא בנטיה להגזים ביכולתו, ויכולת עמידתו.
2. ההבדלים שמנית במדינות ערב ערב מלחמת יום הכיפורים בגדול נכונים. אבל איני חושב שלא הייתה הבחנה אצלנו בהבדלים האלה. אתה רוצה לומר שכאשר חוסיין בא לכאן וסיפר את מה שסיפר (בעצם, עם ירדן היה כבר אז שלום דה פקטו, אחרי שהצלנו אותו מפגיעה ע"י סוריה), גולדה התייחסה אליו ולירדן כמו למצרים וסוריה מבחינת יחסם אלינו ? הרי זה כלל אינו יכול להיות אפשרי.
3. אכן לא קשה להבין שניסית להראות דוגמאות של דמיון בעמדות הציבור וההנהגה אז והיום. טענתי, שהוסברה בשתי תגובותיי היא שלא הצלחת בכך.
4. גם אתה לא תיישם. עד כה, הוא מדבר ואתה מדבר. עד כה יש רק דיבורים מצדו ומצדך ואני מתייחס לדיבורים האלה.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש