|
||||
|
||||
מר מאן. היה בניינו דיון קצר על העיניין הזה בעבר, אך יש נקודה מסויימת שלא הצלחתי לקבל עליה תשובה ממך, אנסה לנסח זאת כך: נניח שסיימנו לבנות את הגדר. מה שעלול לקרות הוא ירי של פצמ"רים, קטיושות וכדומה על אוכלוסיה ישראלית צפופה. נניח שמבחינה מבצעית גרידה, מניעת הירי היא בלתי אפשרית. ולכן במקרה כזה אתה מציע להגיב בהרס תשתיות. הבעיה היא שהרס תשתיות הוא בבחינת פגיעה באוכלוסיה הפלסטינית ולא פוגע בשלטון או במיעוט המבצע את הירי. התאוריה שטוענת שהאוכלוסיה תקיא מתוכה את מיעוט המפגעים, עד כמה שידוע לי, מעולם לא יושמה בשטח (תקן אותי עם אני טועה). אסור להתעלם מהעובדה שהאוכלוסיה הפלסטינית כמו גם הלבנונית כמו גם רוב העולם הערבי הן אוכלוסיות *שבויות* בידהם של השליטים הדיקטטורים או ארגוני הטרור (אותו הדבר) המתימרים ליצג אותם, ולמעשה האנטרסים שלהם לא נמצאים כלל וכלל בסדר העדיפויות של מקבלי ההחלטות. מנסיון המאורעות בחצי השנה האחרונה ניתן לראות אולי את הפגיעה החמורה והממושכת ביותר באוכלוסיה האזרחית הפלסטינית ועדיין לא רואים את האור בקצה המנהרה, להיפך המצב רק התדרדר בשבועות האחרונים. גם בלבנון ניסינו את השיטה של הרס תשתיות, ונוככנו לדעת שזה לא פתרון. |
|
||||
|
||||
ewilde היקר, אין בדעתי להכנס לכל סוג של הסברים ומניעים פסיכולוגיסטים, האמורים להבין כביכול את מצוקתו הנפשית של הצד השני - לאחר שזה קיבל את מדינתו ונחלתו, הכוללת את מזרח ירושלים, עיר בירתו. במידה ופצמ"רים שונים עתידים לעוף ולעופף בשמי ישראל, הרי שהמדובר באקט עויין לפי כל קריטריון בינלאומי ומערבי כאחד - עליו יש להגיב בחומרה רבה, הכוללת חיסולן והריסתן של תשתיות כלליות במדינת פלסטין. דומני כי אף 'עוכר ישראל' כמר גורביץ מסכים לדוקטרינה זו. בברכה א. מאן |
|
||||
|
||||
מר מאן. בסדר, את זה כבר הבנתי קודם, אתה לא מתייחס לנקודה העיקרית. אני חושש מאוד ש"חיסולן והריסתן של תשתיות כלכליות במדינת פלסטין" לא יעצור את האלימות מיצידם, וניסיתי להסביר מדוע. כשטענתי שהאנטרס של העם הפלסטיני לא נמצא כלל בסדר העדיפויות של הארגון השולט עליו, לא באתי לומר שהעם הפלסטיני מסכן ולכן צריך להבין אותו ולרחם עליו, אלא שזו הסיבה מדוע הרס תשתיות לא יעצור את האלימות מהצד השני של הגדר. המציאות בחצי שנה אחרונה בשטחים, ולא מזמן בלבנון הן דוגמאות להרס תשתיות שלא רק שלא הפסיק את האלימות אלא הגביר אותה מהסיבה שלא פגענו במיעוט שפוגע ולא פגענו במי ששולח אותו לפגע. התוצאה היא לבנוניזציה-דלוקס של יש"ע. לבנוניזציה משמעותה טרור המופעל מתוך אוכלוסיה אזרחית שמצד אחד לא ניתן לעצירה, ומצד שני אין באמת כתובת שאפשר לפגוע בה ובכך לדרוש ממנה את הפסקתו. דלוקס משמעותו, אוכלוסיה צפופה יותר ומרחק פצמ"ר מגוש דן. אם היית מציע לפגוע באנשים שבצמרת השלטון במטרה לערער אותו כך שיאלץ להחליט בין הפסקת הפעילות האלימה משטחו לבין איבוד השילטון, הייתי מבין זאת יותר למרות שבלי לפרט, גם לגבי זה אני לא הכי אופטימי, אך זהו דיון אחר. נראה לי שסיימת את קריאת תגובתי הקודמת לאחר המשפט הראשון של הפסקה השלישית או שהנימוקים שלי לא מספקים אותך, אם כן מדוע? בברכה. |
|
||||
|
||||
מעניינת אותי עמדתך בנוגע לבית חנינא והגבעה הצרפתית. מה עם הצומת שם? שלנו? שלהם? איפה הגבול יעבור שם. (יורים באיזור הגבעה הצרפתית) |
|
||||
|
||||
הגבעה הצרפתית נמצאת מעבר לקו הירוק ולכן לפי גישתו של מר מאן, אחת דינה להימסר במתנה לפלסטינים. כולל הצומת. |
|
||||
|
||||
מר מנדלסון היקר, חן חן על פירושך המדוייק והנהיר, אשר כיוון בהצלחה מרובה לסוף דעתי. פעם נוספת - הגבעה הצרפתית הינה שטח כבוש, העתיד להימסר לשלטונות מדינת פלסטין ולעיר בירתם מזרח-ירושלים, אלא אם כן ייתרצו הללו ויסכימו לסיפוחו של שטח זה למובלעת הר הצופים - העומדת להשאר כמובן תחת ריבונות ישראלית. בברכה א. מאן |
|
||||
|
||||
מר שרעבי הנכבד, הגבעה הצרפתית שייכת לפי כל קריטריון למזרח ירושלים - ועל כן דינה להתפנות, ממש כשכונות רמת אשכול, מעלות דפנה, פסגת זאב, רמות רבתי, גילה רבתי, הר חומה ותלפיות מזרח. אולי ניתן יהיה לצרף את הגבעה הצרפתית למובלעת הר הצופים, אשר עתיד להשאר כשטח ישראלי-יהודי בכל מקרה. הגבול לכשעצמו ימתח מצפון ירושלים לדרומה, לאורך קו התפר הישן, בשינויים ובתיקונים מתבקשים אלו או אחרים. מובן כי גם הגבול בעיר ירושלים יהיה חלק בלתי נפרד מגדר ההפרדה עליה אני שב ומדבר, שכן אם לא כך עתידה ירושלים כעיר מעורבת לסבול משרשרת פיגועים אינסופיים, כפי שמנבא - ובצדק - מיודענו מר נתניהו. בברכה א. מאן |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |