|
||||
|
||||
ראשית, קשה מאוד לקבוע סיבה ותוצאה. ילדים שיש להם מחשב הם ילדים אחרים (מבחינות סוציואקונומיות) מאשר אלה שאין להם מחשב. הגורם המסביר להישגים שונים קשור קרוב לוודאי לא למחשב אלא למכלול גורמים. בנוגע לכל היתר, יש פער גדול בין התיאוריה לבין חיי המעשה. מחשב *יכול להיות* כלי נהדר. בפועל, ברוב בתי הספר שיש בהם מחשב (ככל שאני מכיר, כמובן) הוא רחוק מלשמש באופן המופלא שאתה מתאר. השימוש במחשב היפה כל כך בתיאוריה הוא בזבוז זמן בפועל, והעיסוק באפקטים ובטכנולוגיה בא על חשבון הקניית ידע פשוט. המחשב הוא טוב אולי כתוספת אבל הוא רחוק מלהחליף הוראה פרונטלית טובה. |
|
||||
|
||||
כשכתבתי ''הילדים שיש להם מחשב'' התכוונתי באמת לילדים תיאורתטיים תחת מעכרת חינוך ששמה דגש על לימוד בעזרת מחשב. מחשב ''יכול להיות'' עזר נפלא ללימוד אבל המרחק בין תיאוריה ומימוש הוא לא כשלון התיאוריה אלא אלו שאמורים למממש אותה. זה יהיה יום קר בגיהנום כאשר מערכת החינוך הישראלית תציב דרישה ליכולת לימוד בעזרת מחשב למוריה וכשיהיה תקציב למחשב איכותי לכל ילד. כל זאת, כאמור, לא אומר דבר על היות ''לפטופ לכל ילד'' נקודת מוצא חינוכית הרבה יותר טובה מהלימוד הידני של ימינו. |
|
||||
|
||||
במצב הנוכחי נראה לי שמחשב לכל ילד הוא נקודת מוצא גרועה יותר. העיסוק במחשב יסיח את הדעת מן העיסוק בחומר הלימודים, וגם ייתכן אשלייה של ''אנחנו מתקדמים''. |
|
||||
|
||||
הבן שלי לומד בכתה ה'. בכתה שלהם יש מחשב (הוא לא יודע למה; בכלל, היה קשה להוציא ממנו מידע על המחשב, כי הוא התחיל לצחוק בכל פעם שהעלתי את הנושא). כמו כל דבר אחר, למחשב הזה יש יתרונות וחסרונות. יתרונות: מי שיושב בנקודה מסויימת מאחוריו, מוסתר מעיני המורות. חסרונות: לא משתמשים במחשב באף שעור (בשעור מחשבים הולכים למעבדת מחשבים); המורות לא יודעות להפעיל את המחשב (כלומר, להדליק רובן יודעות, אבל לא ברור להן לשם מה (ולדעתי - בצדק)); המחשב מיושן (Windows 95, הוא מעקם את האף); חלק מהמקשים עקורים ורק מי שיודע מה צריך להיות בהם יכול להשתמש במקלדת; אין חיבור לאינטרנט; "אפילו משחקים אין במחשב הזה". אצל הבת (כתה ג') יש כמה הבדלים: המחשב בפינה ולכן אי-אפשר להסתתר מאחוריו; מותקנים עליו כמה משחקים (היא לא יודעת איזה, המחשב שלנו "יותר שווה"); לא צריך להדליק אותו לקראת השעור (כי הוא דולק מההפסקה - משחקים, כאמור). הצד השווה שבהם, גם אצלה לא משתמשים במחשב באף שעור. |
|
||||
|
||||
איזו התקדמות! לנו היה עמוד בכיתה כדי להסתתר מאחוריו. והיום הם מסתפקים במחשב. עוד יגיע דור שיוכל להסתתר מאחורי מטרונום או קלמר או חפיסת סיגריות. |
|
||||
|
||||
בכיתה שלנו (כיתה ו') המחשב מהווה חלק מהנוף בכיתה. אבל הוא חסר קלידים, ואף אחד לא הצליח להדליק אותו (ניסינו פעם אחת כשעברנו לכיתה החדשה). |
|
||||
|
||||
ניסיתם עם קצת נפט? |
|
||||
|
||||
בילדותי הרחוקה רחוקה, לא היה מחשב. כן, היו גם זמנים כאלה. אם רצינו להסתתר מהמורה לא היתה דרך אלא לריב על מקום ישיבה בסוף הכתה. אולם השנים שמצאו אותי עוזב את הפנקס לטובת המחשב, נתנו לי את השימוש באפשרות זו בעבודה, להסתתר מפני הבוס. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |