|
||||
|
||||
לא לשלול, בהז אני מסכים. אך אסור גם לשלול את היכולת להקליד בצורה עיוורת שהיא לדעתי הרבה יותר רלוונטית בימינו. לפטופ לכל ילד יעשה הרבה יותר טוב מאשר רע. |
|
||||
|
||||
בעיני זה יגרום יותר רע. יש ללמוד הקלדה עיוורת אבל לא פחות חשוב - לכתוב ביד. אבל מעבר לזה, אם צריך לבחור איפה להשקיע כסף במערכת החינוך, יש דברים דחופים בהרבה. |
|
||||
|
||||
אני מסכים, אבל להגיד שלפטופ לכל ילד זה משהו שיפגע בחינוך של הילדים זה פשוט לא נכון. אמנם חשוב יותר לשפר את איכות ההוראה וכו' אבל לימוד בעזרת מחשב ואניטרנט פותח עולם שלם של אפשרויות, זהו לימוד יעיל יותר מהרבה בחינות. הילדים בעלי המחשבים נחשפים להרבה יותר סוגים ופורמטים של אינפורמציה, ניתן להדגים להם מושגים מורכבים בעזרת אילוסטרציות מתוחכמות, את החומר הנלמד ניתן לחלק בצורה של טקסט כך שאת השיעורים ניתן יהיה לקדיש להבהרות, להעשרה ולדיון. מחשבים פותחים דלת למגוון רב של מקורות מידע, עם כל הכבוד לאינציקפלודיה אביב... הייתי פעם בהרצאה של רייכמן (בצבא) בה הוא דיבר על המשמעות של שימוש בטכנולוגיות מסמכמים בעלי עומק (כמו HTML) בחינוך. התלמיד יכול לקבל רמות הולכות וגדלות של מידע עברו הנושאים אשר מעניינים אותו, ולא פחות חשוב: התלמיד יכול לקבל הסברים אלטרנטיביים לכל מידע שקשה לו להבין. אבל הדבר שאולי הכי חשוב הוא שלימודים בעזרת מחשב, אם מעוצבים כהלכה, הם כל כך הרבה יותר מהנים ומעניינים מאשר שעות על גבי שעות של הכתבה איטית (זו בעצם תמצות כל החוויה התיכונית שלי - הכתבה איטית אחת ארוכה.) |
|
||||
|
||||
ראשית, קשה מאוד לקבוע סיבה ותוצאה. ילדים שיש להם מחשב הם ילדים אחרים (מבחינות סוציואקונומיות) מאשר אלה שאין להם מחשב. הגורם המסביר להישגים שונים קשור קרוב לוודאי לא למחשב אלא למכלול גורמים. בנוגע לכל היתר, יש פער גדול בין התיאוריה לבין חיי המעשה. מחשב *יכול להיות* כלי נהדר. בפועל, ברוב בתי הספר שיש בהם מחשב (ככל שאני מכיר, כמובן) הוא רחוק מלשמש באופן המופלא שאתה מתאר. השימוש במחשב היפה כל כך בתיאוריה הוא בזבוז זמן בפועל, והעיסוק באפקטים ובטכנולוגיה בא על חשבון הקניית ידע פשוט. המחשב הוא טוב אולי כתוספת אבל הוא רחוק מלהחליף הוראה פרונטלית טובה. |
|
||||
|
||||
כשכתבתי ''הילדים שיש להם מחשב'' התכוונתי באמת לילדים תיאורתטיים תחת מעכרת חינוך ששמה דגש על לימוד בעזרת מחשב. מחשב ''יכול להיות'' עזר נפלא ללימוד אבל המרחק בין תיאוריה ומימוש הוא לא כשלון התיאוריה אלא אלו שאמורים למממש אותה. זה יהיה יום קר בגיהנום כאשר מערכת החינוך הישראלית תציב דרישה ליכולת לימוד בעזרת מחשב למוריה וכשיהיה תקציב למחשב איכותי לכל ילד. כל זאת, כאמור, לא אומר דבר על היות ''לפטופ לכל ילד'' נקודת מוצא חינוכית הרבה יותר טובה מהלימוד הידני של ימינו. |
|
||||
|
||||
במצב הנוכחי נראה לי שמחשב לכל ילד הוא נקודת מוצא גרועה יותר. העיסוק במחשב יסיח את הדעת מן העיסוק בחומר הלימודים, וגם ייתכן אשלייה של ''אנחנו מתקדמים''. |
|
||||
|
||||
הבן שלי לומד בכתה ה'. בכתה שלהם יש מחשב (הוא לא יודע למה; בכלל, היה קשה להוציא ממנו מידע על המחשב, כי הוא התחיל לצחוק בכל פעם שהעלתי את הנושא). כמו כל דבר אחר, למחשב הזה יש יתרונות וחסרונות. יתרונות: מי שיושב בנקודה מסויימת מאחוריו, מוסתר מעיני המורות. חסרונות: לא משתמשים במחשב באף שעור (בשעור מחשבים הולכים למעבדת מחשבים); המורות לא יודעות להפעיל את המחשב (כלומר, להדליק רובן יודעות, אבל לא ברור להן לשם מה (ולדעתי - בצדק)); המחשב מיושן (Windows 95, הוא מעקם את האף); חלק מהמקשים עקורים ורק מי שיודע מה צריך להיות בהם יכול להשתמש במקלדת; אין חיבור לאינטרנט; "אפילו משחקים אין במחשב הזה". אצל הבת (כתה ג') יש כמה הבדלים: המחשב בפינה ולכן אי-אפשר להסתתר מאחוריו; מותקנים עליו כמה משחקים (היא לא יודעת איזה, המחשב שלנו "יותר שווה"); לא צריך להדליק אותו לקראת השעור (כי הוא דולק מההפסקה - משחקים, כאמור). הצד השווה שבהם, גם אצלה לא משתמשים במחשב באף שעור. |
|
||||
|
||||
איזו התקדמות! לנו היה עמוד בכיתה כדי להסתתר מאחוריו. והיום הם מסתפקים במחשב. עוד יגיע דור שיוכל להסתתר מאחורי מטרונום או קלמר או חפיסת סיגריות. |
|
||||
|
||||
בכיתה שלנו (כיתה ו') המחשב מהווה חלק מהנוף בכיתה. אבל הוא חסר קלידים, ואף אחד לא הצליח להדליק אותו (ניסינו פעם אחת כשעברנו לכיתה החדשה). |
|
||||
|
||||
ניסיתם עם קצת נפט? |
|
||||
|
||||
בילדותי הרחוקה רחוקה, לא היה מחשב. כן, היו גם זמנים כאלה. אם רצינו להסתתר מהמורה לא היתה דרך אלא לריב על מקום ישיבה בסוף הכתה. אולם השנים שמצאו אותי עוזב את הפנקס לטובת המחשב, נתנו לי את השימוש באפשרות זו בעבודה, להסתתר מפני הבוס. |
|
||||
|
||||
כל אמצעי לימוד שיכול להפוך למשחק, יהפוך לכזה. ברירת המחדל של ילדים היא להנות - ורובם נהנים לשחק יותר מאשר ללמוד. כמות ההשקעה שנידרשת ממורה כדי ללמד באמצעות מחשב היא מוגזמת, ודורשת מקצועיות רבה. לדעתי חבל שהמורים יבזבזו זמן על ההתמקצעות וההתעסקות הזאת. ''התלמיד יכול לקבל הסברים אלטרנטיביים לכל מידע שקשה לו להבין'' תחליף 'הסברים אלטרנטיביים' ב-'אלטרנטיבה' וזה לדעתי מה שהתלמיד יידע בסוף. |
|
||||
|
||||
לא כל מחשב יכול להפוך למשחק ומחשבים יכולים לאפשר רמה גבוהה יותר של שו''ב אחרי תהליך הלימוד (והתלמידים בכלל). הטענה האמיתית שלך היא בעצם שהלימוד האפקטיבי ביותר שיכול להיות הוא רק ע''י ספר מחברת ומורה, לדעתי זו סתם פסימיות לא מבוססת. |
|
||||
|
||||
ווי נט יוצאים בפרויקט אנציקלופדיה ברשת, חודשיים ראשונים ללא תשלום, שחר סמוכה על הפרויקט: האנציקלופדיה:http://www.ynet.co.il/home/0,7340,L-1361,00.html |
|
||||
|
||||
"האנציקלופדיה העברית הראשונה"? ומה זה? |
|
||||
|
||||
עם כל הכבוד לויקיפדיה, אולי תקרא על ממדי הפרויקט והעבודה המקצועית תגלוש ותשווה? אבל ראשית דבר תגלוש לתגובה שלי ותבדוק אם כתבתי האנציקלופדיה *הראשונה*? |
|
||||
|
||||
סליחה, תקפת את שחר סמוכה. זה בסדר. |
|
||||
|
||||
האנציקלופדיה של ווי-נט בכלל אינה אנציקלופדיה - היא לקסיקון. |
|
||||
|
||||
מה ההבדל בין השניים? (ושאורי לא יקפוץ! אני יודע לחפש במילון, רק מתעצל) |
|
||||
|
||||
Main Entry: en·cy·clo·pe·dia כך במילון וובסטר. אני חושבת שההבחנה העממית בין השניים נוגעת לעניין ההרחבה - לקסיקון פחות מורחב בתיאור הערכים מאנציקלופדיה.
Etymology: Medieval Latin encyclopaedia course of general education, from Greek enkyklios + paideia education, child rearing, from paid-, pais child – more at FEW Date: 1644 : a work that contains information on all branches of knowledge or treats comprehensively a particular branch of knowledge usually in articles arranged alphabetically often by subject Main Entry: lex·i·con Inflected Form(s): plural lex·i·ca /-k&/; or lexicons Etymology: Late Greek lexikon, from neuter of lexikos of words, from Greek lexis word, speech, from legein to say – more at LEGEND Date: 1603 1 : a book containing an alphabetical arrangement of the words in a language and their definitions : DICTIONARY 2 a : the vocabulary of a language, an individual speaker or group of speakers, or a subject b : the total stock of morphemes in a language 3 : REPERTOIRE, INVENTORY |
|
||||
|
||||
אני מסכים איתך במלוא מאת האחוזים. גם אחרי שנות מחשב רבות, שהפכו אותי לאלוף בעל שם בהקלדה עיוורת, אני עדיין לא מוותר על פנקסי ורואה בו נקודת מוצא לכל. ברם, נראה לי כי אנו משתייכים לדור ישן, הולך ונעלם. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |