בתשובה למיכאל, 04/03/01 21:52
 |
|
 |
||
|
||||
 |
טוב, אז לפחות אנחנו יודעים על מה מדובר. עכשיו אולי אפשר להמשיך ולברר את הנושא הצבאי. ראשית, ניראה ששנינו מבינים שרצועת הביטחון לא מנעה קטיושות. היא גם לא מנעה חדירות לשטח ישראל, מכיוון שבזמן שהיינו ברצועת הבטחון, תקפו החיזבאללה את חיילי צה"ל וכלל לא ניסו לחדור לשטח ישראל. כלומר, אם הגנה רצועת הביטחון על תושבי הצפון היא לא עשתה זאת בצורה "אקטיבית", אלא בצורה פסיבית למדי, כאילו היו החיילים קורבן אדם המוקרב למען יניח האויב לשאר. היה מין הסכם בלתי כתוב (או אפילו כתוב במקרה של הסכמי ענבי זעם) לפיו אנחנו מסכימים להקריב כמות מסוימת של חיילים בכל שנה (20 הוא מספר מדויק יותר כממוצע לאורך השנים, עד כמה שידוע לי), וכך החיזבאללה מסתפק בלחימה בהם ונמנע מלהתקיף את אזרחינו. באופן -אקטיבי-, לא עשו חיילי צה"ל דבר על מנת להגן על אזרחי ישראל - הם לכל היותר הגנו על עצמם, ולפעמים אף פגעו באופן עקיף באזרחי ישראל בכך שהביאו עליהם קטיושות כתגובה לפגיעה באזרחי לבנון. לעניות דעתי, תמיד התנהל המשחק הלבנוני לפי כללים מסוימים, וכך גם יהיה בהמשך. החיזבאללה לא הרג שני אזרחים משום שלא היה יכול לעשות יותר מכך, אלא משום כללי המשחק. החיזבאללה לא נכשל בהשגת קטיושות או טילים מדויקים מעט יותר במשך עשר שנים, אלא פשוט נמנע מלעשות כך כחלק מכללים בלתי כתובים. כללים אלו לא חייבים להשתנות עקב הנסיגה מדרום לבנון. על קטיושה יכולנו להגיב במטוסים, וגם על טיל נ"ט אפשר להגיב בצורה דומה. ממילא איננו יכולים לעצור לא את האחד ולא את האחר. מה ששומר כאן על כללי המשחק זו ההרתעה, ותהא זו תמימות להתעלם מכך. קיימת הרתעה מסוג מסוים בינינו לבין החיזבאללה, בדיוק כמו לפני הנסיגה - ולראיה, החיזבאללה לא פתחו במתקפה כוללת על ישראל מכל כלי אפשרי יום לאחר שיצאנו משם. משום כך, אינני מסכים כלל לטענה שה"פחד מפני מתקפות קטלניות" משתק את ישראל, כפי שהטילים הכימיים של סוריה ושל עיראק אינם משתקים את ישראל. לישראל ישנה הרתעה בכמה רמות שונות - נהוג לציין את הגרעינית, הקונבנציונלית, וכנגד ארגוני טרור או גרילה - ואין הרתעה ברמה אחת יעילה כנגד רמות אחרות. כנגד מתאבד בודד למשל, ההרתעה שלנו כושלת מראש, לפי הגדרה. כנגד הטילים הסוריים, עושה רושם שהיא עובדת - או לפחות איננו חיים בחרדה מתמדת, "משותקים" לנוכח הפגיעה הקטלנית והפשוטה (אין לנו שום דרך לעצור טילים כאלו) באזרחי המדינה. גם כנגד החיזבאללה קיימת הרתעה. היא איננה מושלמת כמובן, והיא לא דומה להרתעה כנגד סוריה או עיראק, אבל היא בכל זאת מכתיבה את כללי המשחק באזור - ההרתעה, ולא איכות הירי מנגד. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא מסכים בכלל. נכון רצועת הבטחון לא מנעה קטיושות - אבל היא כן מנעה ניסיונות חדירה לשטח ישראל כי הארגונים השונים הבינו שהדבר הינו קשה במיוחד. חיילי צהל כן עשו פעולות אקטיביות, כמו תפיסת שטחים שולטים באש ובתצפית על צירי החדירה ובכך הקשו מאוד על חדירת כוחות שונים. כפי שאמרתי, נשק הקטיושה אינו מדויק וזו הסיבה לכמות הנפגעים הנמוכה יחסית בנפש. מאיפה הקביעה שלך שחזבאללה נמנע מהשגת אמצעים מדויקים יותר? (דרך אגב - האמצעים שברשותו עכשיו ואותם ציינתי הם אותם אמצעים שהיו לו לפני הנסיגה, רק שעכשיו, בשל קרבתו הרבה לישובים הישראליים הוא מסוגל להשתמש בהם כנגד אזרחים). נכון, אפשר להגיב על התקפה בתקיפה חזרה מסיבית, אך מדינת ישראל לא תוכל לעמוד בעצמת התגובה של חזבאללה - פגיעה מסיבית וקטלנית באזרחים רבים בגבול הצפון, הגליל העליון והתחתון. ההתרעה שלנו כמעט ונעלמה עם הנסיגה. לא רק מול חזבאללה, מול כל העולם הערבי. הסיבה שחזבאללה לא תקף אותנו יום אחרי הנסיגה קשורה לעניינים שלהם קשר מועט להרתעה של מדינת ישראל - כמו האינטרסים של סוריה מול ארצות הברית, ויותר מכך - הצורך שלו בבניית תשתית, שאורכת זמן (בינתיים תראה מה קורה בהר-דב). בנוגע להשוואה בין ההתרעה אל מול הטילים של סוריה ועראק - אם נרצה לתקוף את סוריה ועראק, אני בטוח שהעובדה שיש להן נשק כה קטלני תפריע לנו מאוד. מול חזבאללה זהו שיתוק כיוון שאנחנו סופגים התקפות ולא יכולים להחזיר. אם סוריה תתקוף אותנו, ברור שלא נשתוק כי המחיר הראשוני יהיה בין כה וכה גבוה. עוד הערה קטנה לסיכום - למה 20 חיילים הרוגים לאורך שנה בממוצע? על פני איזה שנים לקחת את הממוצע? על איזה נתונים התבססת? או שאולי זה רק התקשורת שהזינה את המספר הזה (הכל כך קליט) אל הציבור? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממוצע השנים 97-99 הוא 25. שאול מופז שינה את אופי הפעולה בלבנון, יותר תקיפות אויריות ופחות חי"ר ומארבים, התוצאה היא ירידה הדרגתית: 39-97 הרוגים 23-98 הרוגים 13-99 הרוגים |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאול מופז, נסוג נסיגה מדורגת במהלך אותם שלוש שנים משטחים חיוניים רבים, דבר שגרם להשתלטות הדרגתית של החיזבללה על חלקים ניכרים מרצועת הביטחון. השיטה הפופוליסטית הזו שתוצאה ישירה שלה היתה ערעור נאמנות צד''ל, היתה גורם לא מבוטל בהתמוטטות של זה, שגגרה את הנסיגה המבוהלת. הירידה בנפגעים היא תוצא ישיר של השקעות אסטרונומיות במיגון, אמל''ח ובמודיעין - אולם לאורך זמן לא היה סיכוי לשיטה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |