בתשובה לאביגיל, 18/12/03 18:38
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ואיך אפשר בלי שיר הטמבל של ארקדי דוכין, שתרגם (עוד פעם הוא?) יהונתן גפן. המילים וגם הלחן שמתאים מאוד לנושא, בעיקר בפזמון, הם של ולדימיר ויסוצקי. היו היה אחד טוב לב אבל קצת טמבל אחד שכבר צבר הרבה שעות של סבל עד שיום אחד פגש במזל שהעיף אותו לארץ בחלל כן תבכה תשפוך פרצוף של עגל שהולך תמיד הפוך כזה מן טמבל טמבל, טמבל באמצע השדה פתאום ראה הטמבל כיסאות שלושה לכל כיסא יש דגל כיסא של אורחים כיסא של קצינים וכורסא רכה למלכים על הכיסא של האורחים ישב הטמבל בלי שום כיף כל כך עייף מרגיש באבל טמבל, טמבל הוא רק ישב לא הספיק להתרווח המשרתים מזגו חבית של יין לאורח אכל מהסיר שתה כמו חזיר והרגיש חזק כמו פר צעיר אחרי שהמטומטם שתה עוד ספל לכיסא של הקצין עבר הטמבל טמבל, טמבל על הכסא הזה הרגיש פתאום בכח גבר עם ביצים אבל בלי מוח הוא גייס ת'אומה ושידר ת'סיסמא האידיוט הכריז מלחמה הצבא שלו כבש לו את הדרך לעבור לשבת על כיסא המלך על הכסא המלך הוא דפק עם הרגליים בשמחת שלטון צרח עד השמיים תהיו אבירים תהיו חברים מילה אחת שלי אתם גמורים אפילו אלוהים נקשר בחבל הוא החזיק אותם ממש קצר הטמבל טמבל, טמבל אבל הטמבל איש טוב לב אכן נראה לו לחלק לעם את כל מה שהיה לו ואז הכיסא התנדנד כמו ערסל הטיפש התעלף ונפל הוא התעורר בערמה של קש וזבל בבגדים בהם נולד עירום וטמבל |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ואחרון - מתוך סרט על לוזרים בתיכון (שאינני זוכרת כרגע את שמו, רק את השחקנים - מינה סובארי וג'ייסון ביגס) - teenage dirtbag. הנה המילים:ובכל שלושת המקרים - תודה לשירונט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, גם אני חשבתי על דון מקלין המגוחך, עם הציפורן הורוד הנעוץ בדש מקטורנו, נוהג בטנדר שלו למסיבה בתיכון. אבל לא זה השיר אליו הפנתה אביגיל, מה גם שלא כל מי שנראה מגוחך בעיני המאצ'ו הצבר, הוא באמת נעבעך במקום ובתרבות אחרת |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמדומה לי, שהסרט שערן תהה לגבי הוא זה: ובו אכן משחקים ג'ייסון ביגס ומינה סובארי. זהו גם סרטם המפורסם יותר. הסרט שאני התכוונתי אליו הוא סרט של איימי הקרלינג, שגם ביימה את "קלולס", ובו מספר דמויות נעבעכיות מקסימות, שבולטות על רקע הקוליות המופגנת של הגיבורות. ובשיר "אמריקן פאי" אני לא מוצאת שום רמז לנעבעכיות. פעם ב"הארץ" היתה כתבה שלמה על פרשנויות שונות לשיר הזה, והם בעיקר הזכירו שמדובר בשמות קוד ואסוציאציות לאירועים שונים בארה"ב של שנות השישים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השיר מתאר את היום בו נהרג הזמר באדי הולי (וכולל אף ציטוט ישיר משיר שלו). אין בו שום נעבעכיות. רק תארי לעצמך נער ישראלי מגיע למסיבה בבית הספר התיכון כאשר הוא נוהג בטנדר שלו, חנוט בחליפה אשר ציפורן ורוד נעוץ לה בדש. בעיניים ישראליות הוא יראה מעט חריג. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במסגרת מאבקי בזילות הנעבעכיות (-:, נדמה לי שמטרת השיר הזה היא, באופן מאוד מודגש, סאטירה פוליטית (לאו דווקא מתוחכמת). וככזה, כשיר שצוחק על דיקטטורים-עבדים-כי-ימלוכו, קשה לי לחשוב על גיבורו כנעבעך. אבל זה המקום לשבח את יהונתן גפן על תרגומי הפזמונים שלו. באלבום הזה של ויסוצקי-דוכין1, את שאר השירים תרגם מיכה שטרית, וגם במקרים הטובים יוצאים שם כל מיני דברים מאולצים ומוזרים. השיר הזה נראה כאילו נכתב במקור בעברית. דוגמאות אחרות הן השירים שהוא תרגם לדיויד ברוזה מספרדית. 1 לדעתי, הטוב ביותר בקריירה של האחרון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל הבית הראשון הוא דוגמא טובה לנעבעכיות: "טוב לב אבל קצת טמבל". אם הוא רשע וטמבל הוא לא נעבעך? לא. הוא סתם חרא קטן (סליחה על הצרפתית). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוקיי, אני צריך לדייק. הבית הראשון בהחלט מצייר תמונה של נעבעך מן השורה. אבל אם אכן הוא הופך אחר כך לדיקטטור, אז מטרת השיר היא לא לספר לנו על נעבעך, אלא לומר שדיקטטור כלשהו - אולי כל דיקטטור - הוא בעצם נעבעך שנקלע לעמדת כוח. אני לא חושב שזו טענה נכונה במיוחד, אבל שורת הסיום: "הוא התעורר בערמה של קש וזבל בבגדים בהם נולד, עירום - וטמבל" מזכירה במשהו איזה דיקטטור מתקופתנו... |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |