|
1. תגובה 184938
חמשת הפיסקאות הראשונות, עם כל המרירות הצינית שבהן (שלא לדבר על עיוותי המציאות שבהן והאיש קשיות שבהן).
"אז תתחילו להתייחס אלינו כאל חלק אינטגרלי ממשפחת האדם". (על זה באמת שאין לי מה להגיד מעבר ל-"יאללה יאללה").
(גם כל החלוקה הזאת לאנחנו ואתם נראת לי זרה ומוזרה, אבל נעזוב את זה).
ואז כתיבול אחרון באה הפיסקה - "נניח, דובי, שבמטה קסם, דאוס אקס מכינה, האקדמיה היתה משנה את פניה. הפנייה לנקבות היתה הופכת להיות הנייטרלית. איך היית מרגישה, דובי, אם כל חייך היו פונים אליו כאל נקבה? אם הנוכחות של כג'נדר היתה נבלעת?".
2. נו, זו לא הפעם הראשונה שזה קורה באייל הקורא, קורה, לא קרה כלום. זה מה קוראים אותו - (way) אוף טופיק.
3. או. ככה הרבה יותר טוב. אני לא מעוניין בניסוחים בלשון רבים כששואלים אותי שאלות. זה יגרום לי להרגיש שהנוכחות שלי כאינדיבידואל נבלעת (אבל כנראה שזה לא נורא כי אין לובי אביביסטי שיפעיל לחץ נגד שינוי כזה בשפה. הרי לך מהות הפוליטיקלי קורקטנס ולמה צריך להתרחק ממנה).
|
|