בתשובה לדובי קננגיסר, 16/12/03 13:06
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אלא הנשים. חבל שלא השארתם אותנו במטבח. לשם אנחנו שייכות. היה לנו טוב שם. ידענו את מקומנו. לא התערבנו בכל דבר. לא דרשנו כלום. לא העזנו לנהוג, לא היה לנו רכוש משלנו, ואת ההשכלה הנחוצה לנו, קיבלנו מאמא שלנו. היינו יפות ושותקות, טיפחנו את הבית, את הילדים ואת עצמנו, והשתדלנו להיתלות על הזרוע שלכם בצורה חיננית ובלתי מעיקה. מתן זכויות שוות לנשים - זו הטעות! אבל אם כבר נתתם לנו זכויות ואנחנו כמובן אסירות תודה לכם על כך, ומעריצות אתכם על הטולרנטיות (דובי, תרגום בבקשה) והנאורות שלכם - אז תתחילו להתייחס אלינו כאל חלק אינטגרלי ממשפחת האדם. ואת, דובי, יכולה להיות הראשונה. ואנחנו יודעות שאת יכולה. נניח, דובי, שבמטה קסם, דאוס אקס מכינה, האקדמיה היתה משנה את פניה. הפנייה לנקבות היתה הופכת להיות הנייטרלית. איך היית מרגישה, דובי, אם כל חייך היו פונים אליו כאל נקבה? אם הנוכחות של כג'נדר היתה נבלעת? אני הייתי מרגישה עם זה ממש מצויין, ותודה ששאלתם. חברות המפרסמות מחשבים, אינטרנט מהיר או השקעות פיננסיות - ולא רק לתחבושות היגייניות, שניצלים ושפתונים - היו מגלות את כוח הקנייה שלי. בפניות של מוסדות מששלתיים, היו מתייחסים אלי כאל משפיעה ונוכחת במציאות הישראלית. הייתי הופכת מנוכחת-נפקדת שאינה קיימת בזכות עצמה, ליישות עצמאית. לקיימת בזכות עצמה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה בדיוק ניסית להוכיח? הבאת מאמר מפוקפק שעושה סמטוחה נוראית מכל הנושא, מבלי להבין במה הוא עוסק ועל מנת לשרת את האג'נדה המפוקפקת והמקובלת בחוגים מסויים ש*נשים מקבלות מכות כי מגיע להן* 1. והרי כותב המאמר, גיל רונן, מסלף כל מה שנאמר בשני המקורות שעל פיהם הוא כותב. גיל רונן מצטט: "שימו לב שנצ"מ יחזקאלי מסביר שהשעות הכי "טובות" להתלונן, מבחינת נשים מעלילות, הן שעות אחה"צ/ערב. נחשו מתי הצוותים החדשים של הפמיניסטיות אמורים לשבת בתחנות?" ומה כותב נצ"מ יחזקאלי? נכון, ש"(הסיכויים גבוהים במיוחד בשעות אחר-הצהרים, הערב והלילה, כאשר הקצינים התורנים בתחנות, בדרך-כלל, אינם מקצועיים, ויודעים, כי עדיף מבחינתם שישגו בביצוע מעצר שווא על-פני שחרור בעייתי, שיכול גם לפגוע בקורבן וגם בהם ובקריירה שלהם)2. 1 אפשר להחליף את המלה מכות במלה אונס, ואת מגיע להן בהזמינו את זה 2 הסוגרים במקור |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רציתי להראות שיש אנשים שבאמת חושבים ככה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעיקר נהניתי מארבע התגובות הראשונות למאמר. אין, אין על פא''צ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה היא לא הפוליטקליקורקטנס, אלא הבכינות. מה את רוצה מדובי? הוא לא המציא את השפה העברית. ביקורת קונסטרוקטיבית, יש לך? אי אפשר להפוך קיטורים לאידאולוגיה (טוב, אפשר, אבל הרבה לא יצא מזה). מה אנחנו צריכים לעשות עם השפה בשביל לתקן את העוול הנורא? יש מספר אופציות: א. להמציא את השפה מחדש וליצור מין נייטרלי אמיתי (יש לך הצעות לשוניות?). ב. להפוך את המין הנשי למין הנייטרלי (ואם זו המטרה, אל יתלונן העבד על כך שהרודן האכזר לא מסכים להתחלף איתו). ג. להכנע לתקינות הפוליטית, לאנוס את השפה בצורה מכוערת ולכתוב כל הזמן עם "/" מטופשים (יהונתן/ה הקטנ/ה רצ/ה בבוקר/ה אל הגנ/ה, הוא/היא טיפס/ה על העץ/ה אופרוחים/ות חיפש/ה). ד. להבין שלשפה יש היסטוריה ולא ליחס יותר מדי חשיבות לעניינים שוליים (יש דברים יותר חשובים שאפשר להעלב מהם). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. אם תראה לי היכן אתה מזהה סימני בכיינות. 2. הערתי הערה קטנה, די בתמימות, יש לציין, שהפנייה "האם אתה שוכר דירה", גורמת לי תחושה לא נוחה (אני נאטמת, כאמור). באופן מפתיע, הפכה ההערה הזו לנקודה הארכימדית של השרשור הזה, והסיטה את הדיון מהנושא המרכזי שלשמו נתכנסנו פה - תנאי המגורים של האיילים והאיילות. האם זה לא אומר דרשני? 3. תגובות 184462 ו 184465 (לא יודעת איך ללנקג' אותן )מציעות אלטרנטיבה פשוטה מאוד ליישום. ומדוע לא זכו להתייחסות רצינית? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אממ... ירדן *נתן* את ההתייחסות הרצינית. הוא חבר מערכת, את יודעת, ושותף לניסוח הסקרים. התגובה שלו מקובלת עלי, וכפי הנראה גם על עורכים אחרים (כי הם לא הגיבו). אגב, גם איילת בועזסון חברת מערכת, וגם היא שותפה לניסוח סקרים. עד היום, למיטב זכרוני, היא לא התלוננה על צורת הניסוח של סקרים באייל. עד כמה שאני יודע, היא לא בדיוק אשה שזהותה המגדרית נבלעה איפשהו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יאללה, יאללה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האימייל שלך מוכר. כתבת פעם באייל תחת ניק אחר, או אולי פרסמת כאן מאמר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, וזה שאני לא התלוננתי אומר שזה בסדר? או שמא צריך להתעלם מתלונות של מגיבות אחרות משום שאני לא התלוננתי? להזכירך, הוצע לי להצטרף למערכת האייל בתור הנציגות הנשית שתמנע מבריחה של מגיבות וכותבות, לא כדי לדקדק בלשונכם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. תגובה 184938 חמשת הפיסקאות הראשונות, עם כל המרירות הצינית שבהן (שלא לדבר על עיוותי המציאות שבהן והאיש קשיות שבהן). "אז תתחילו להתייחס אלינו כאל חלק אינטגרלי ממשפחת האדם". (על זה באמת שאין לי מה להגיד מעבר ל-"יאללה יאללה"). (גם כל החלוקה הזאת לאנחנו ואתם נראת לי זרה ומוזרה, אבל נעזוב את זה). ואז כתיבול אחרון באה הפיסקה - "נניח, דובי, שבמטה קסם, דאוס אקס מכינה, האקדמיה היתה משנה את פניה. הפנייה לנקבות היתה הופכת להיות הנייטרלית. איך היית מרגישה, דובי, אם כל חייך היו פונים אליו כאל נקבה? אם הנוכחות של כג'נדר היתה נבלעת?". 2. נו, זו לא הפעם הראשונה שזה קורה באייל הקורא, קורה, לא קרה כלום. זה מה קוראים אותו - (way) אוף טופיק. 3. או. ככה הרבה יותר טוב. אני לא מעוניין בניסוחים בלשון רבים כששואלים אותי שאלות. זה יגרום לי להרגיש שהנוכחות שלי כאינדיבידואל נבלעת (אבל כנראה שזה לא נורא כי אין לובי אביביסטי שיפעיל לחץ נגד שינוי כזה בשפה. הרי לך מהות הפוליטיקלי קורקטנס ולמה צריך להתרחק ממנה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חמש הפסקאות הראשונות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
:-) מהיום אמור: "חמש/ת/5/V" ואף אחד לא יעלב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(סובלנות). לא פניתי אליך אישית בלשון זכר. פניתי אל קהל גדול של אנשים, שעד כמה שאני יודע, נחלק בערך חצי חצי בין שני המינים (ג'נדר בעכוז שלי, אבל לזה לא ביקשת תרגום). במצב כזה, הדרך היחידה לפנות אל אנשים בצורה שהיא גם נכונה דקדוקית וגם אלגנטית (=בלי קווים נטויים) היא בלשון זכר. אם האקדמיה תחליט מחר שהדרך הנכונה לפנות לקהל של אנשים (למה המילה הכללית היא אנשים ולא נשים? אפליה!) היא בנקבה, או שאין הבדל בין שתי הצורות, וזה אכן יהפך למקובל בקרב הציבור, אני עצמי אשתמש גם בלשון נקבה וגם בלשון זכר. למשל, נעשה מקובל בשנים האחרונות, בעת כתיבה על אדם היפותטי, להחליף בין זכר היפותטי לנקבה היפותטית (לא רק "אם נשאל את האדם הסביר, הוא ישיב לנו" אלא גם "אם נשאל את האשה הסבירה, היא תשיב לנו") באופן אקראי. מכיוון שכך מקובל לעשות, אני משתדל לעשות כן בכתיבתי שלי. אבל כל עוד ברור לכל שכתיבה בזכר היא נייטרלית ובנקבה היא לנשים בלבד, אין לי שום כוונה לצאת כנגד זה. ולגבי הקשקוש הפמיניסטי על ה"נוכחות המגדרית הנבלעת" (לא ציטוט ישיר) - יאללה יאללה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יאללה יאללה, זו תגובה רצינית, מעמיקה ומלאת השראה. שינית את חיי. נתת לי פרספקטיבה חדשה למציאות, ובפרט להבנת מרקם היחסים בין המינים. אני מודה לך. מאוד מודה. תרשה לי, בנימה אופטימית ומפוייסת זו, להתעלם מן העכוז שלך, עד כמה שקשה לי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רוצה לנסות הקבלה מסוימת (עם דגש על "לנסות" אז לא להרוג אותי כי אני בעצמי לא בטוח שההקבלה במקומה): אני זוכר ששמעתי סיפור מאיש פרסום על קמפיין לעיתונות של דרום-אפריקה מאת חברת מזון לתינוקות 1. בכל הפרסומות הופיעו נשים חייכניות ומקסימות שמחבקות/מטפלות/וואטאבר בתינוקות שלהם. הנשים האלו היו כולן לבנות. קמה צעקה גדולה מארגוני זכויות למינהם על כך שאם קהל היעד של המוצר הוא שחומי-עור מן הראוי שהדבר יבוא לידי ביטוי במודעות. בלית ברירה הם החליפו את הקמפיין. כתוצאה מכך היקף המכירות ירד בצורה חדה. מישהו בהנהלה התעצבן מכל הסיטואציה והזמין ביצוע של קבוצות מיקוד. הסתבר שהגישה של רוב הנשים השחורות הייתה שהן רוצות לעצמן את "מה שטוב לנשים הלבנות" ואם המוצר מפורסם כאילו הוא מיועד מראש לשחורים הרי שהוא בחזקת סוג ב'. קודם כל, אני רוצה להגיד שלא ראיתי שום מחקר רשמי על הדבר הזה. כך שמבחינתי איש הפרסום חשוד קצת בהפצת פרופגנדה שקרית המיועדת להצדיק בדיעבד את ההחלטות של חבריו. אבל אני מאמין שיש בזה קמצוץ של אמת. במיוחד כשאני רואה את הנוער בארצנו (לאחרונה נתתי שיעור אנגלית בחטיבת ביניים. במהלכו יצא לי לשאול אותם מה זה fox. התשובה כמובן הייתה "מה שיעל בר-זוהר לובשת"...). ובחזרה לעניין: האם ייתכן שרוב הגברים והנשים (לא "כולם/ן". רק "רובם/ן"!) מעדיפים לקנות מחשב מגבר? כל זה מתייחס לנקודה שהעלת לגבי פרסומות. לגבי ניסוחי שאלונים - הפתרון שאני מיישם (ואני מתכוון לניסוחים באתר שאני מנהל - תרגומון) עובד בלפחות 90% מהמקרים: התחמקות! כמעט תמיד יש מילה נרדפת או שם-פועל או משהו שמתאים לשני המינים. וזה נכון במיוחד אם הניסוח לא מנוקד (ולכן לא ברור אם "שלך" זה shel-ACH או shel-CHA). לגבי סקרים אני בכלל מעדיף לעבור לגוף ראשון. למשל בסקר הנוכחי משהו בסגנון: "מקום המגורים שלי הוא...". 1 רמדיה אולי...? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע. בניגריה כל(1) הדוגמנים על שלטי החוצות הם כושים. __ (1) בכל אופן, כל אלו שאני ראיתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באיזה פרסומת למוצר תינוקות - אני כבר לא זוכר אם חיתולים או מגבונים, או שמא בכלל מזון - הראו בחלק המרכזי של הפרסומת אמא כושית מחתלת(?) את בנה השחרחר. בשלב הזה חשבתי, הו כמה נאה מצידם. אחר כך היתה השקופית עם שם המוצר והלוגו וכו', ובסיום - אם לבנה מרימה את תינוקה הלבן המחותל לתלפיות. תהיתי1 אם יש כאן מסר סמוי לאם הכושית: השתמשי במוצר שלנו, ולבסוף תינוקך יהיה לבן! 1 לא מאוד ברצינות, למי שתוהה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כנראה ש''גם את, האם המחתלת, תיהפכי ללבנה''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מכיר את הסיפור, אבל היה פרק כזה ב''פאזל''. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |