בתשובה לאורי, 16/12/03 3:43
 |
|
 |
||
|
||||
 |
Went right over your head, didn't it?
(ps - I am not pilpilon) |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
Went north to the north pole.
I'm not a big fan of stupid ad-hominem. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אורי, שמת לב למילים " i can stereotype too"? אני לא חושב שהיה כאן אד הומינם, אלא פשוט הדגמה של כמה ה"שיטה האנליטית" שלך נטולת יסוד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמת היא שרוב הכותבים כאן מזכירים לי, כולל הפילפילון-אפו-ארוך-לא-ידע-כיצד-לדרוך, את הדיון המרתק שהתעורר כשהייתי בכיתה ט'. מורנו לספרות, יורם האגדי, החל ללמד את הרופא וגרושתו של עגנון (נדמה לי). הוא ניסה, באמצעות מימיקה קולית ומשחק, להעביר את המסר שהרופא הוא נבל, ואם לא נבל, שטחי להחריד, ואם לא שטחי, לא רגיש לרגשותיה של טוני(?). זה כמובן לא עשה שום רושם על כיתה ט'1 ביולוגית. "תראה לנו איפה זה כתוב?" זעקנו. איפה ההוכחות בטקסט? אתה לא יכול להביא לנו סתם התרשמות אמורפית המבוססת על נוסח ועל נימה ועל איפיון ספרותי! תביא הוכחות ברורות בטקסט שכתוב ש"הרופא, מנוול היה מלידה" ואם לא, דום בזה הרגע. הודעתי המקורית, כזכור, הייתה וריאציה חופשית על בסיס ידע חלקי ברשותי, בצירוף דימיון (עם שורוק) הסיטואציה הרחבה יותר. מאחר והלל, ארגוב ואולי אפילו יוסי אינם עוד עמנו – נותר לנו רק לדמיין מה היה יכול להיות. התגובות להודעה נעו בין עלבון אישי (כלומר, עלבון נוכח עזות הפנים שלי לפנטז על משהו אחר משהם פינטזו) לבין נסיון לתבוע את עלבונו של יוסי דנן (כביכול, להושיעו ממלתעות הגדרתו כמפגר – עניין שחשף בדרך כלל את דיעותיהם הקדומות על מפגרים לעניין זה) והכל באותה בגרות אינטלקטואלית של כיתה ט'1 ביולוגית: תביא לנו הוכחות! אין הוכחות בדברים כאלו. יש רק דיעות. לי יש את דעתי שלי, המבוססת על נסיוני. לאחרים יש דיעה אחרת, המבוססת על נסיונם. זה הכל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ניסיתי לתבוע את עלבוני או את עלבונו של יוסי, אלא להראות לך שגם דעתך היא בגדר השערה, בדיוק כדעתי. אבל אתה צודק בכל מצב, גם אם במחיר של עלבונות אישיים והתנשאות שאתה רגיל להטיח בתגובותיך, כנראה מתוך נסיונך העגום כילד אשדודי ולא צפונבון1. 1 הרמה מכוונת להנחתה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך בדיוק "לי יש את דעתי שלי" המסוייג מסתדר עם "מצטער שקלקלתי לך את הפנטזיה, אבל זה היה יוסי שהיה" ההחלטי, או אפילו עם "אם אני זוכר נכון, סיפור יוסי מ"יוסי, ילד שלי מוצלח" הוא סיפור שנכתב על ילד הסובל מפיגור שכלי" הרומז לקיומה של עובדה ברורה בנושא? אם זו פרשנות שלך, אז זו פרשנות וככזו עליך להציג אותה, ובוודאי שאין מקום לטעון כי "זה היה יוסי שהיה", שהרי מעולם לא היה שום יוסי שכזה כלל... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש כאן שני דברים: עובדת מוצא ופרשנות" א. משהו שאני יודע. היינו, שהשיר מתבסס על דמותו של ילד מפגר. ב. משהו שבניתי על פי תחושתי, שמאשש (או שלא, תלוי בהשקפה) את הרעיון המקורי על בסיס הדברים הנאמרים בשיר. טענת הנגד יכולה להיות שהשיר עבר שינויים כאלו שמהדמות המקורית לא נותר מאום (ויש רגליים מסוימות לטענה) ויכולה להיות שאני לא זוכר נכון או לא שוגה (גם כן טענה לגיטימית). לגבי "מצטער שקלקלתי לך את הפנטזיה" – הצער כאן נובע מנימת הדברים של הכותב, שהרגיש שאם יוסי היה מפגר, הדבר משנה את אופן התייחסותו לשיר ולדמות. עכשיו זה מובן יותר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, אז אתה מוכן לספר לנו מאיפה אתה יודע שהשיר מתבסס על דמותו של ילד מפגר? כי בינתיים הבאת רק השערות, סברות כרס ואסוציאציות פרועות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוני היא גיבורת "פנים אחרות" - אשה על סף גירושין ששני נעבעכים נשרכים בעקבותיה. לגרושתו של "הרופא וגרושתו" קוראים, כך נדמה לי, דינה או יהודית. אם כבר בעגנון עסקינן, אז עקביה מזל היה גם-כן נעבעך, לא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואללה. טוני הרטמן היא גיבורת פנים אחרות. המלוגלגים הם סווירש וטנצר. אני לא יודע עם עקביה מזל הוא נעבעך. מילת המפתח, דומני, היא גילוי עריות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ושוורצי הענק הסביר לנו באוניברסיטה, שהנבעך האמיתי בסיפור הוא דווקא בעלה של טוני, שלא מצליח לתקשר עם אשתו ולהוציא את עולמו הפנימי הסגור, וכך הנישואין שלו מתפרקים בלי שהוא יודע איך לעצור את זה. גם טוני היא די נעבעכית, שניהם נמצאים בפוזיציה של חוסר אונים ואי יכולת פשוטה להתגבר על קצר בתקשורת, דבר שהיה מונע את הגירושין מלכתחילה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |