בתשובה לדובי קננגיסר, 14/12/03 14:32
 |
|
 |
||
|
||||
 |
א. ההתנגדות לא קשורה למנהיג, אלא למישטר הזר הניכפה עליהם. ב. במילה 'נוסף' לא התכוונתי למישטרו של סאדאם חוסיין (במובן זה שלטונו של עראפת הוא אכן מישטר דיקטטורי נוסף), אלא לממשלת הבובות האמריקאית באפגניסטן, וגם שם רואים עד כמה היא מצליחה להשליט סדר. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר אתה מעדיף בכל מקרה שליט מקומי על השתלטות, גם אם זמנית, של גורם זר? כמה קיבלת בהסטוריה? חוץ מזה ברוך שובך, באמת היה קצת רגוע מדי (: איפה היית ומה עשית? אה, ויש מפגש בסוף החודש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. הא! ההתנגדות היא ע"י נאמניו של סדאם. הרי אילולא ההתנגדות הזאת, האמריקאים לא היו נדרשים לאף אחת מהפעולות המגושמות שלהם בעיראק, והעיראקים כבר היו בדרך לשחרור מהכיבושון האמריקאי. ב. המילה "נוסף" רומזת שהיה כיבוש קודם, לפני זה האמריקאי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מבין כבר מדוע חשוב לדבר על צידוקים למלחמת עירק. השיירה כבר עברה, אבל הכלבים עדיין נובחים, בארה''ב, באירופה (למשל ההפגנה המבישה בלונדון לפני מספר שבועות בו הפילו המפגינים פסל של הנשיא בוש, כפרודיה על שמחתם של העירקים) ומסתבר גם בישראל. הדבר החשוב הוא עתה שיקומה של עירק, וליצור שם, אם לא דמוקרטיה ליברלית למהדרין, לפחות משטר תרבותי שלא ינסה לנגוס שטחים משכניו כל אימת שיוכל. אני לא מבין מה מציעים כיום המתנגדים למלחמת עירק, למעט משטמה עזה לנשיא בוש, לארה''ב (ולישראל). זהו יום גדול. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |