One of these days 184532
קודם כל, תודה על המאמר.

השירים שהזכרת, וגם שהוזכרו בתגובות, הזכירו לי מאוד שיר קאנטרי של טים מקרגרו שהיה פופולרי מאוד במצעדי הפזמונים לפני שנתיים (בארה"ב כמובן), למיטב זכרוני.

הבית הראשון עוסק בנעבך האחר:

Used to chase that boy home from school
We called him frekled - faced, red - headed fool
He was different... he wasn't cool like me
Sticks and stones didn't break any bones
But we never left well enough alone
And one day he ran away from home, you see
And I passed him as he walked away
And in his eyes I heard him say

One of these days you're gonna love me
You'll sit down by yourself and think
About the times you pushed and shoved me
And what good friends we might've been
And then you're gonna sigh a little
Maybe even cry a little but
One of these days you're gonna love me

בבית השני יש חילוף תפקידים, והנעבך הפעם הוא הזמר עצמו:

Patty Sue was a small town beauty
I took one look at her and had to pull her to me
Lord knows she should've seen right through me
When I promised her the world
But at 17, you only want one thing
I left her standin' with my high school ring
Innocent tears in the pourin' rain

As I walked away
And I still see her in my dreams
And to this day she's whispering

One of these days you're gonna love me
You'll sit down by yourself and think
About the time you turned from me
And what good friends we might've been
And then you're gonna sigh a little
Maybe even cry a little but
One of these days you're gonna love me

והבית השלישי הוא בעל מאפיינים נוצריים לדעתי,
ואולי כאן ניכר ההבדל בין שירת הנעבך העברית לשירת הנעבך האמריקאית-נוצרית:

Now everybody stands up
The congregation sings
It's a song of sweet forgiveness
And as the chorus rings
The wind blows clear my memory
The pages start to turn
Then suddenly I'm singin'
The moment that I learn

ולבסוף, ברוח הפסיכולוגיה המודרנית-פופולרית-קיטשית של הקאנטרי האמריקאי:

One of these days I'm gonna love me
And feel the joy of sweet release
One of these days, I'll rise above me
And at last I'll find some peace
Then I'm gonna smile a little
Maybe even laugh a little but
One of these days I'm gonna love me

הנקודה העיקרית שלי היא, אני מניח, ששירת הנעבך אינה אופיינית לשירה העברית בלבד.

ובכל זאת, נזכרתי גם בעוד דוגמה ישראלית למהדרין:
"פנקס הקטן" של דן אלמגור (http://www.shirim.net/17/16.htm).
בניגוד לנבעך הנוצרי של טים מקגרו, פנקס הקטן מרים ראש לבסוף במעין נקמה.
אה, אז אתה רון בן יעקב? 184541
אה, אז אתה רון בן יעקב? 184542
אני אקח את זה כמחמאה. אבל לא.
למה רון בן יעקב?
ארוכה הדרך 184563
פנקס הקטן ישראלי למהדרין? אולי מגויר כהלכה. זה עיבוד לסיפור של דיימון ראניון.
פנקס הקטן 184567
פנקס הקטן תמיד עיצבן אותי, בערך מאותן סיבות שהדמות מ"זמר שלוש השאלות" עצבנה אותי (ראה דיון באיזור תגובה 141821).

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים