בתשובה לאלמוני מס' 17, 09/12/03 19:13
 |
|
 |
||
|
||||
 |
נסיגה חד-צדדית תכלול גם "אטימה" של הגבולות - למעשה, אנחנו נשאיר את הפלסטינים להרקב בצד שלהם של הגבול. ישראל היא צינור החמצן הכלכלי של השטחים, ובלי שום נגישות של פלסטינית משם לפה, המצב הקטסטרופלי-גם-כך שיש שם כיום יחריף. אז נכון שמבחינת הרחוב המתלהם זה יהיה ניצחון, אבל מבחינת כל רבע-מנהיג שעיניו בראשו, האיום הוא ברור: מדובר על גזר דין מוות כלכלי, ואפילו לא יוכלו להאשים את ישראל בצרות שלהם, כי אנחנו כבר לא נהיה שם. זו הסיבה שהפלסטינים (ולא אכפת לי מה ע"ב אומר, יש "הפלסטינים") מתנגדים לגדר ויתנגדו לה בלי קשר לתוואי שלה. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא ממש קונה את ההסבר הזה. הרי אם מה שמעניין את ''הפלסטינים'' זו רווחה כלכלית, הם לא היו פותחים באינתיפאדה הראשונה, ולא בשניה - ובודאי שלא היו ממשיכים בה עד היום. הפלסטינים מוכיחים כמעט מדי יום שהם מוכנים לשלם מחירים גבוהים מאד ברמת החיים שלהם (ולפעמים גם בחייהם) כדי לקדם את מטרותיהם הפוליטיות. אין לי סקרים שיראו עד כמה הדבר נכון לגבי ''הפלסטיני מהרחוב'' - אבל דווקא ה''רבע מנהיגים'' שעומדים בראשם מגלים דבקות במטרה לאורך שנים, גם במחיר כלכלי וחברתי כבד (שאותו משלמים בני עמם). לעצם העניין, אני בספק עד כמה נסיגה והפרדות חד-צדדית אכן תרע את המצב הכלכלי של הפלסטינים. ההגבלות על העסקת פלסטינים בישראל הן כבר עכשיו חמורות מאד. ספק אם ישראל תוכל (או תרצה) לנתק את אספקת החשמל המים והדלק לפלסטינים, וגם אם תעשה זאת, סביר שהם ימצאו חלופות תוך פרק זמן של חודשים ספורים. במצב שבו ייראה כאילו ישראל מרעיבה את הפלסטינים, יעמדו בתור עשרות מדינות, ארגונים לא-ממשלתיים, והאו''ם על ארגוניו השונים, כדי לסייע למדינה הפלסטינית הצעירה.יש באיזור לפחות מדינה אחת נוספת שהתחילה את דרכה כשהיא מבודדת לחלוטין מסביבתה מבחינה כלכלית, ובתנאים גרועים בהרבה, ובכל זאת הצליחה להחזיק מעמד ואף לשגשג. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל עוד קיים סכסוך פעיל הכולל מגע מתמשך עם הצד השני, יכולים המנהיגים לתלות את המצב הכלכלי הנורא ב''מאמץ הלאומי להשגת מטרותינו הנשגבות''. כאשר המטרות הלאומיות (של רוב הציבור, אני מאמין) תושגנה, התירוץ הזה יעלם, ובשאיפה - הציבור הפלסטיני יתחיל לזעוק לשיפור כלכלי שלא יכול להגיע בלי להגיע להסדר אמיתי עם ישראל. יש באזור לפחות מדינה אחת נוספת שבה המצב הכלכלי המזעזע מוסבר כהכרח לצרכי הגנה על אינטרסים לאומיים-טריטוריאליים, והציבור שלה מתחיל להתעורר רק כשבמשך תקופה ארוכה אין מגע ישיר בינו לבין הצד השני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אתה מאמין שה"צעדים החד צדדיים" ששרון מתכנן כוללים את פירוק כל ההתנחלויות ונסיגה מלאה לקווי 67' (כולל בירושלים)? כי שום דבר פחות מזה לא ייחשב בעיני הפלסטינים ל"השגת המטרות הלאומיות" (ויש בינהם רבים שגם זה לא יספק אותם). מצטער. לא השתכנעתי. ונדמה לי שההשואה בין הפלסטינים היום (או בעתיד הקרוב) לבין ישראל בראשית דרכה (זאת שאני עשיתי) נכונה יותר מההשואה בין החברות הפלסטינית והישראלית של היום (זו שאתה עשית). אני גם די מצטער על כך (ואני בטוח שאתה לא). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שרוב הפלסטינים יסתפקו בכך. הם לא יהיו מאושרים מזה, אבל המצב הכלכלי יקבל מקום הרבה יותר מרכזי בסדר היום שלהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנה "רבע מנהיג" שחושב כמוני, לא כמוך: |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |