בתשובה ליובל נוב, 08/12/03 23:48
 |
|
 |
||
|
||||
 |
המקצבים של הביטלס מאז ומעולם היו לא סטנדרטיים, עד כמה שאני זוכר. אולי זה חלק מהקסם שלהם. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
המממ, אני לא בטוח... באילו שירים? הייתי מייחס הרפתקנות מקצבית דווקא, נניח, ללד זפלין ("קשמיר", "Black Dog", ועוד). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנה שלושה שירים של הביטלס, עם התחכמויות במשקל: Don't let me down
Happiness is a warm gun Lucy in the sky with diamonds |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, או-קיי, אבל אלו לעניות דעתי דוגמאות של משקלים (ברורים, שגרתיים) מתחלפים, ולא של סיגנטורות מוזרות כמו 7/8 או מקצבים משוגעים כמו ב-Black Dog (ועוד דוגמה בה נזכרתי - הפתיחה המופלאה של Firth of Fifth של ג'נסיס, ששחזורה עלה לי בדם). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים אתך בבנוגע ללוסי בשמיים - שם זה באמת 3/4 בבית ו- 4/4 בפזמון ש"סתם" מתחלפים. אבל האחרים? ב- don't let me down יש את התיבה החיננית של ה- 5/4 שצצה מדי פעם, וב- happiness is a warm gun יש קטע (כשהם שרים "mother superior jump the gun") בו המשקל מתחלף שוב ושוב בין 9/4 ל- 10/4. ואם כבר הזכרת את לד זפלין, יש גם את the ocean שלהם, עם התיבה של ה- 9/8 מדי פעם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חשבתי על Lady Maddona, אבל בטח יש עוד. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |