בתשובה להאייל האלמוני, 04/12/03 15:16
 |
|
 |
||
|
||||
 |
תחשוב איך זה להגיע לגן עדן, ולראות שכולם נהנים מלימוד תורה, אבל לשבת בקבוצה של המתחילים כי אבא שלך לא לימד אותך, כי סבא שלו לא לימד אותו ... |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"עקביא בן מהללאל אומר הסתכל בשלושה דברים ואין אתה בא לידי עברה: דע מאין באת ולאן אתה הולך ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון. מאין באת - מטיפה סרוחה, ולאן אתה הולך - למקום עפר רימה ותולעה, ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא" (אבות ג' 1) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עקביא הנ''ל ואנוכי מסכימים על שניים מתוך השלושה, אלא שזה לא מונע ממני שום עברה. מזל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"Well, two out of three isn't bad." (G.Bush)
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עב"מ לא החליט אם הוא מדבר על הגוף או על הנפש. הוא מתייחס לגוף בשתי הנקודות הראשונות, ועובר לנפש בשלישית. ה"אתה" שנותן את הדין אחרי המוות, איננו ה"אתה" שבא מטיפה סרוחה, והולך אל העפר. וגם להפך, כמובן. אז מה הוא רוצה, בעצם? [אסתי, בשיא העצבים על בעל הבית האידיוט. ואחרים יחטפו עכשיו בגללו. תראה כמה קארמה רעה מייצר אידיוט קטן אחד]. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשעב"מ אומר 'אתה' הוא מדבר על המכלול. שחלקו מטיפה סרוחה וסופו בעפר. וחלקו עתיד ליתן דין וחשבון. נסתכל על שלושת הפרטים האלה, (הגוף מאין ולאן, והנשמה לאן) ולא נבוא לידי עבירה. [מאחל לך פחות חיכוכים עם בעל הבית האידיוט.] |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאן יש למהר, שם למעלה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מ'זתומרת לאן? לשעור של מרנובדיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תלוי באיזה יום. ביום חמישי יש אוכל סיני, ולא תמיד יש מספיק מהרוטב האדום המתוק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע מה איתך, אני תמיד נהנה ללמוד משהו חדש, גם מאפס. J'aime les etudies.
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למי אתה קורא אפס? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שאם מנתחים את התגובה באופן ציני ומגמתי הוא מתכוון לגדי ו. אבל התגובה הזאת כנראה תמחק מיד |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם נתחשב בזה שאפס הוא זה שמעמיד את השאר במקומם ונותן להם ערך גבוה, אני מוכן להיות אפס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אתה לא בצד הנכון :-) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז לא ערך גבוה אלא נמוך. בכל מקרה מדובר בשינוי סדר גודל. או הסבר יותר רלוונטי לדיון: אין לך כלים מתאימים לדעת איפה נמצאת הנקודה. אתה גדלת בסביבה שבא לא לימדו אותך איפה הנקודה באמת נמצאת. אתה תינוק שנשבה, ולכן אפשר לסלוח לך על זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובגיל כזה צעיר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגדי ו. כנראה שיש את הכלים- מי שלומד במנגנון המסורתי עד החרדי יש השכלה כללית בתשובות מלומדות ללא מאמינים כדי שלא ישארו בלי תשובה מולם (ראה מקרה הדג תגובה 102547) וזה חלק מהמורשת להנחיל את המורשת, ובסופו של ויכוח אתה רואה שהויכוח נגרר לתהומות משמימים שאין טעם לויכוח או כפי שאמר לי ידיד דתי כשניסיתי לגרור אותו לויכוח: "כתבו משניות על אנשים כמוך" אם היינו מלמדים במערכת החינוך החילונית את ניטשה, דקארט ופילוסופים מודרניים אחרים במקום תנ"ך הדתיים היו מתנתקים מהמדינה אבל להם מותר- זה חלק מהמורשת, זה חשוב ללמוד תנ"ך לדעת מאיפה באת וזה חשוב ללמוד מדעים ופילוסופיה מודרנית לדעת לאן אתה הולך |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לרוב האנשים יש את הכלים המתאימים כדי להתבדח. אבל לא כולם תמיד מבינים. תנשום עמוק, חייך חיוך רחב וקרא שוב את הפתיל, לפחות מ- תגובה 183568. אגב, מה הכוונה "בגיל כזה צעיר", על איזה גיל מדובר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אררר, אמממ, כחחחחח, בדרך כלל החיוך אמור להיות *תוצאה* של ההתבדחות ולא תנאי מוקדם. לפחות ככה הסבירו לי שובַי לפני כמה עשורים (אבל אולי זה השתנה מאז ולא סיפרו לי). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החיוך יכול לשפר את יכולת ההבנה של בדיחות, או לחילופין להקטין את ההתנגדות העקרונית לנושאים שהבדיחה נוגעת בהם. לדוגמא עטה על עצמך מבט של רצינות תהומית וקרא את המשפט הבא: "איך מפעילים מדיח כלים? בועטים בה!" עכשיו חייך חיוך רחב וקרא שוב. אם אתה שוביניסט, הניסוי הזה לא שווה כלום. נסה לספר את הבדיחה הזו למישהי בסביבה. (מומלץ להכין דרכי מילוט מראש) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאז התקרית עם השרת, אני מנוע מלהתייחס לבדיחה שלך. חסר לי רק שהיפני יפרוץ למועדון גיישות ויתרגל עליהן את מה שהוא לומד כאן. ברררר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 183468 1 תגובה 184216 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מהפה שלך לאלוהים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתנאי שהיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 183944 לא שור, לא שה ולא חמור - אבל בכל זאת אל תתעלם. על איזה גיל מדובר? אני נורא סקרן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם מצידי זו היתה סוג של בדיחה. לא הבנת, לא הבנת. כנראה לא מוצלחת, אז תתעלם. או.קיי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מהן אותן שנות אדם וידע שצבר בחייו לעומת חיי נצח בלימוד תורה? הרי יש לי נצח שלם (ועוד קצת) להשלים את מה שלא עשיתי בחיי בחי הנצח לפי תפישתך מה גם שמקום שבו רק לומדים תורה בעיני לא נחשב גן- עדן כלל ועיקר |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מה שכל כך מבריק בו: כולם הולכים לאותו מקום בדיוק, רק שעבור הצדיקים זהו גן-עדן, ועבורנו, אותו מקום בדיוק הוא בני-בר... אהה, התכוונתי גהינום. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |