בתשובה לערן בילינסקי, 04/12/03 9:44
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לא מסכים. אבל בעצם, הדיון הפורמלי לא ממש מעניין. העניין הוא שהחיילים בצה"ל גם הם אזרחי המדינה, ולממשלה יש גם אחריות לביטחונם, אחריות שלא ממומשת במצב זה. זאת הפרה של ההסכמה הבסיסית בין האזרח המתגייס לצבא לבין המדינה: הסכמה לפיה האזרח נוטל על עצמו סיכון להגן על ארצו, והמדינה מתחייבת שלא לסכן אותו שלא לצורך. (במקום החיילים, הייתי מסרב). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
וכאן המחלוקת: אני חושב שהסיכון הוא אכן "לצורך" - הצורך להגן על אזרחי המדינה המתגוררים בשטחים. כמו כן הוא אמור להיות "מידתי" ולכן החיילים עוברים הכשרה מתאימה, אבל אני מותח ביקורת על כך שהוא אינו "מידתי מספיק" שכן החיילים מלינים על כך שלא נעשה מספיק כדי להבטיח את ביטחונם בעת ביצוע המשימה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שמדובר על הפרה של ההסכם (הסמוי) בין האזרח למדינה המודרנית, אבל אין לי כרגע רעיון כיצד להראות זאת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
" והמדינה מתחייבת שלא לסכן אותו *שלא לצורך*." (ההדגשה שלי). מה זאת אומרת לא לצורך? מסתובבים אנשים חמושים בשטחים ויורים על נוסעים תמימים (במובן שלא הוכחה אשמתם בבית משפט). האם המדינה לא צריכה לעצור בעדם? ברגע שאתה מסכים לזה, כל השאר זה דיונים טקטיים. ברגע שאינך מסכים לכך, אז בכלל צריך לסרב לשרת בשטחים, והסיטואציה הספציפית של חיילים המשמשים כפתיון לא צריכה להשפיע על דעתך שהרי כל שהות בשטחים מסכנת את חיי החיילים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צודק. עוד רעיונות: לגייס חיילים לפתוח עבורי דלתות של מעליות בתל-אביב ולפטרל סביב מגרשי מכוניות בחדרה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |