בתשובה לדובי קננגיסר, 01/12/03 14:26
 |
|
 |
||
|
||||
 |
נדמה לי ש"הפרדת הדת מהמדינה" הוא מונח לא מוצלח, או לפחות תרגום לא מוצלח. המונח באנגלית הוא "Separation of *church* and state" - שזה עניין אחר לגמרי: בעברית אפשר לתרגם אותו אולי "הפרדת הרבנות מהמדינה". דוגמה טובה לכך היא ארה"ב שבה עקרון "הפרדת המדינה מהכנסייה" נחשב למקודש כמעט - ובכ"ז אלוהים (שהוא, אני מקווה שתסכים אתי, עניין דתי) מופיע על כל שטר ועל כל מטבע שהמדינה מנפיקה, ותלמידי כל בתי הספר הממלכתיים נושאים את שמו מדי בוקר כשהם נשבעים אמונים למדינה (נסיונות מועטים לשנות את הנוהג הזה נהדפו בהחלטיות ע"י הציבור ובתי המשפט). מעל 90% מאזרחי ארה"ב הם אנשים דתיים (במובן זה שהם מאמינים באלוהים, בצורה זו או אחרת). "הפרדת הדת מהמדינה" בארה"ב תהייה לכן כמעט כמו "הפרדת האזרחים מהמדינה". "הפרדת הכנסייה מהמדינה", לעומת זאת, פירושה פשוט שהמדינה איננה מתערבת בענייניהם של הממסדים הדתיים, והם מצידם, אינם מתערבים (ישירות) בניהול המדינה. מעולם לא למדתי מדעי המדינה, אבל יש לי ספקות בכל הנוגע לעקרון ההפרדה (בין כנסייה למדינה) עקרון-יסוד בדמוקרטיה. בבריטניה (שנחשבת לעיתים לאם הדמוקרטיות), ראש המדינה (המלך או המלכה) הוא העומד גם בראש הכנסייה הלאומית. קשה לחשוב על משהו רחוק יותר מהפרדה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אבל באותה בריטניה גם אין הפרדת רשויות. זה בדיוק מה שאני אומר: אין שום הגיון בללמד אחד, שאינו רלוונטי לתלמיד הישראלי המצוי כלל, ולא ללמד את השני, שנמצא בליבה של מחלוקת משמעותית בחיים הציבוריים הישראליים. אני מסכים ש"הפרדת מוסדות הדת מהמדינה" הוא מושג יותר מדוייק, אבל, מה לעשות, יותר מסורבל. אם בישראל הממסד הדתי לא היה מתערב בחייו של הפרט, תאמין לי שלא הייתי מצייץ אם היו מכתירים את נשיא המדינה כמלך משיח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפרופו בריטניה ודמוקרטיות פרלמנטריות: אנשלוביץ שים לב: "העליון בישראל הטוב בעולם" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין, אגב, שלמרות שבית המשפט האמריקאי פסל חינוך דתי בבתי-ספר ציבוריים (1948) ותפילות רשמיות (1963), דווקא צירוף המלים "One Nation Under God" שהוא חלק משבועת האמונים האמריקאית (The Pledge Of Allegiance, שכן מדוקלם בבתי-ספר), התווסף לטקסט המקורי רק ב-1954 כקונטרה ל-"קומוניסטים חסרי-האל" בזמן המלחמה הקרה. להלן כתבה המתארת פסיקה של בית-משפט לערעורים בארה"ב הפוסלת את דקלום שבועת האמונים לפני כשנה וחצי, והתגובות החריפות עד מאד שהיא עוררה החל מהנשיא בוש ומטה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המלך בבריטניה מוגדר כראש הכנסייה האנגלית מאז שהנרי השמיני ניתק את אנגליה מהכנסייה הקתולית ברומא עקב סכסוך עם האפיפיור. הנרי השמיני הכריז על עצמו כעל העומד בראש הכנסייה האנגלית באופן פורמלי בלבד, מי שניהל בפועל את הכנסייה היה הארכיבישוף מקנטרברי. המהלך הזה של הנרי השמיני קיצץ את כוחה של הכנסייה בפוליטיקה של אנגליה. זה היה מהלך של ניתוק הדת מהמדינה, במובנים של המאה ה-16. שים לב שהיום אנגליה היא דמוקרטיה ולא מונרכיה. למלך אין כוח פורמלי ולכן מעמדו גם כראש הכנסייה אינו מהווה חיבור בין הכנסייה והמדינה, אלה להיפך - זהו שריד של *ניתוק* הכנסייה מהמדינה באנגליה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן. אם היה אפשר להוסיף סימני קריאה לתגובות באייל... :-) | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |