בתשובה לגדי ו., 25/11/03 18:45
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בדיוק כך. אם נשיא המדינה היה פונה לקהל החילוני ומבקש שיתייחסו אליך בסלחנות כי אתה תינוק שנשבה היית ודאי מקבל את זה בחיוך. אלא מאי? אינך מייצג, כנראה, את הציבור הדתי, אם לשפוט לפי התגובות לטומי לפיד. ומר לפיד, כידוע, אינו נשיא אלא שליח של ציבור מסויים מאד. אגב, האם הנשיא כבר התנצל על האמירה שלו? אני לא מתכוון להתנצלות אמיתית שאינה אפשרית לפי תפיסת עולמו (הוא באמת חושב שהחילוני חסר משהו) אלא רק לזאת המקובלת במקרים כאלה, כגון "לא התכוונתי לפגוע, ואני מצטער אם מישהו נפגע..." - כפי שכל נשיא חילוני היה עושה אם היה פוגע ברגשות הציבור הדתי. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
האמת, שאין לי בעיה עם תפיסת עולמו של הנשיא, או של כל אדם שסבור שאני, כאשה חילונית, חסרה איזה ניצוץ יהודי. שיחשוב. זה לא מאיים על קיומי או מונע ממני להרגיש יהודיה. כמי שדורשת ומטיפה לליברליזם ופלורליזם, אני מכבדת את תפיסתו של הנשיא (בהנחה שזו אמנם תפיסתו). הבעיה שלי היא אחרת, ונדמה לי שמרבית הכותבים בדיון הזה מחמיצים אותה: קצב הוא נשיא של כו-לם.ההתייחסות לחילונים כאל נטולי יכולת בחירה, היא שמעליבה אותי. אינני נטולת בחירה, כשם שמי שגדל בבית מסורתי, דתי ו/או חרדי אינו נטול זכות בחירה. ומכיון שאין לי היכולת או הרצון לשפוט ממי נשללה אפשרות הבחירה בציבור החרדי (והרי יש חוזרים בשאלה כמו שיש חוזרים בתשובה, גם אם אין שיוויון כמותי) או אחר, אני רואה בדבריו של הנשיא סוג של התנשאות, שלא לומר דה-לגיטימציה לציבור שלם. נבחר ציבור, ועל אחת כמה וכמה אדם שמסמל ומייצג את המדינה על המגוון האתני, הדתי והתרבותי שלה אינו יכול להרשות לעצמו לאמירה שמבטאת את השקפתו הפרטית. הוא סמל, ולכן במקרה הזה, אמליץ לו להשתמש בזכות השתיקה, במקום לפלוט שטויות נמהרות. גם את קודמו בתפקיד, שפלט (כתינוק?) ללא שליטה, תקפו ובקרו על אמירותיו, שהיו רחוקות מלייצג את המדינה, על כל גווניה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אגב, האם הנשיא כבר התנצל על האמירה שלו?" הנשיא חזר על אמירתו מלפני 3 שנים שהחילונים הם תינוקות שנשבו: "בצל חקירת המשטרה נגדו, התפנה שלשום בערב הנשיא קצב להשתתף בסעודה לרגל הכנסת ספר תורה לבית הכנסת של ישיבת המקובלים "נהר שלום" במרכז ירושלים." "ממילא, כל מלה ומלה נטענה במשמעויות משלה: "אל תתלוננו ואל תכעסו", אמר הנשיא משה קצב למאזיניו החרדים ברובם, "אל תכעסו על מי שבדורנו אינו בקיא בעיקרי היהדות ואיננו יודע תורה (...) מה הם אשמים? במה הם חטאו שאנחנו באים אליהם בטענות, בביקורת, תוקפים אותם, מסרבים לקבל אותם, מסרבים לקרב אותם?" "נדמה לי שאלה תינוקות שנשבו, הרב", המשיך הנשיא, והסב מבט אל הראשון לציון, הרב שלמה עמאר, שישב לצדו." "את נאומו הקדיש הנשיא קצב כדי לקרוא לגישה סלחנית, מקלה, מבינה, לעודד קירוב רחוקים שסרו, שלא באשמתם, מהדרך. במקרה או שלא, הרחוקים, ה"אחרים", שאליהם בחר להתייחס הם בעיקר יוצאי הגוש הסובייטי לשעבר" הרב הראשי עמאר לא נותר חייב: "אנחנו שמחים לבזות את הגדולים שלנו, את המנהיגים שלנו, בצורה כזאת שמעורררת הרבה תמיהות" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, אני תמה למה לטרוח לבזות את הגדולים שלנו אם הם עושים זאת כל כך טוב בעצמם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גדולי העם נותנים דוגמא אישית, ואנו פשוטי העם מחקים אותם. קצת יותר ברצינות - בשביל הכיף. ובאמת ברצינות - בשביל למכור עוד עיתון או מהדורת חדשות. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |