בתשובה לדובי קננגיסר, 26/02/01 13:48
 |
|
 |
||
|
||||
 |
א. הטענה העיקרית שלי היא ששילוב בין שיטה קואליציונית פרלמנטרית וחברה שאינה הומוגנית מבחינה חברתית - פוליטית, יוצר אי יציבות שילטונית. ב. "מה שלא שבור אל תתקן". הבעיה היא שמה שהיה מקודם היה שבור, מאוד שבור, אתה בעצמך צינת שהסחטנות היתה קימת כבר אז. ומה זה סחטנות אם לא אינדיקציה שמשהו שבור, מאוד שבור. ג. הבעיה עם השיטה הנוכחית אינו ההצבעה בשני פתקים. הבעיה היא הסחטנות הנובעת מהשיטה הקואליציונית. נכון ששני הפתקים מגבירים את התופעה, אך מקור התופעה בשיטה הקואליציונית. תבטל אותה, תבטל את הסחטנות. ד. טרנד הקדנציה בת השנה וחצי לא החל עם השיטה החדשה. ביבי כהן 3 שנים. הוא התוצאה של תהליך של התמעטות כוחן של המפלגות הגדולות. וזה החל עוד בשנות ה 80, לפני ששינוי השיטה היה ברקע. בשנת 81, בכנסת ה 10, היו למערך 47 מנדטים ולליכוד 48. בכנסת ה 11, היה למערך 44 ולליכוד 41, סה"כ 85. בכנסת ה 12, שנת 88, היו להם סה"כ 79 מנדטים, 39 לליכוד, 44 לעבודה. וב 92 הסה"כ ירד ל 76. שני הפתקים הגבירו את קצב התופעה, אבל לא יצרו אותה. זהו שורש האי יציבות, ואם הכנסת לא יכולה לספק יציבות, יש לשנות את השיטה כך שהממשלה תספק יציבות. חזרה לשיטה הקודמת לא נועדה לספק יציבות ולא תספק יציבות. זהו ניסיון להציל את התחת של המפלגות הגדולות, ולטעמי זה פחות חשוב מיציבות. ה. הצעתי פתרון לתרחיש הבלהות שלך. ובריחה מחיפוש אחר פיתרונות, שזה המשמעות של חזרה לשיטה הקודמת, היא שלא תשאיר פה דבר. בועז תיבון, (דבר דעה) |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
שיטת הבחירות הקודמת יצרה סחטנות, נכון, אבל האם לדעתך יקום פרלמנט בו לא תהיה סחיטה? גם במשטר נשיאותי - הנשיא עדיין יהיה תלוי בפרלמנט להעברת חוקים, ושוב נגיע לסחטנות. הסחטנות כלל אינה נובעת משיטת הממשל, אלא מתרבות פוליטית קלוקלת, ואותה לא אנחנו נתקן. שיטת הבחירות הקודמת סיפקה יציבות, וזה מה שחשוב. היתרון הבולט של השיטה הקודמת היה בכך שהיא סיפקה מנגנון דומה ל"אי-האמון הקונסטרוקטיבי" הנהוג בגרמניה, שם הפרלמנט אינו יכול פשוט להביע אי-אמון בקנצלר, אלא הוא חייב לבחור, באותה הצבעה עצמה, מי יהיה הקנצלר החדש. עד היום, הדבר קרה פעם אחת בלבד (ואם מר מאן יסכים לעזור לזכרוני הצולע, הוא יוכל להגיד לך מי החליף את מי. אני רק זוכר שזה היה בשנים האחרונות). השיטה הישנה בישראל, בעצם, אמרה שמפלגה שרוצה להחליף את השלטון צריכה לחבור לשאר האופוזיציה כדי להקים איתן ממשלה חלופית - או ללכת לבחירות, שהן דבר שמרבית המפלגות מעדיפות להמנע ממנו (ראה הבחירות האחרונות). ולא הבנתי מדוע אתה טוען שההצעה שלי נועדה להציל את התחת של המפלגות הגדולות, כאשר ההצעה שלך היא בעצם הנצחת המפלגות הגדולות בלי האפשרות לשינוי המצב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וזה בעצם מה שמשתמע מדבריך האחרונים. דברים איתם אין אני מסכים. א. הסחטנות. אתה טוען שגם בשיטה נשיאותית תהיה סחטנות, ולדעתי אתה טועה. יהיה מקח וממכר. זה לא אידאלי, זה לא יפה, זה לא סחטנות. במקח וממכר הרשות המבצעת תרצה לקדם חוק מסוים, או מדיניות מסוימת. והיא תשיג זאת ע''י השגת תמיכה של חברי פרלמנט שונים. היא, בעזרת נציגיה בפרלמנט או אמצעים אחרים העומדים לרשותה, תתמוך ותקדם נושאים החשובים להם, והם יתמכו במהלכים שלה, או בחלק מהם. סחטנות היא דבר אחר לגמרי. סחטנות, היא כשבאה מפלגה קטנה, או סיעה קטנה, ואומרת, 'תנו לי את התקציבים האלה והאלה, והמשרות האלו והאלו, או שאין לכם ממשלה'' זו סחטנות. וההבדל אינו סמנטי, כי... ב. הסחטנות, אין מקורה בתרבות הפוליטית, היא תוצאה של השילוב בין השיטה הקואליציונית לחברה שאינה הומוגנית מבחינה חברתית - פוליטית. מפני שהסחטנות נובעת אך ורק מיכולת השותפות הקואליציוניות להשאיר או להוריד את הממשלה הקימת. כך יש להן כוח מעבר ליצוג שלהם בעם. וככול שהעם יותר מפולג, המפלגות יותר קטנות. וככול שהמפלגות יותר קטנות, הקואליציות יותר צרות. וככול שהקואליציות יותר צרות, פוטנציאל הסחטנות של ח''כ בודד, גדל. בשיטה הנשיאותית, אדם בודד, או סיעה קטנה, לא יקבעו אם ממשלה תיפול או תקום. עתידה יהיה בידי הבוחר, והחוק. ג. אחד הנימוקים לחזרה לשיטה הישנה, (לא שלך אמנם), הוא התמעטות כוחן של המפלגות הגדולות. אישית אני ספק אם חזרת לשיטה הקודמת תציל אותן, כי התפוררות כוחן חלה עוד קודם. מה שאני מציע אינו תורם ואינו מפחית מכוחן. הן וכול המפלגות האחרות, יעמדו למשפט הבוחר. זה הכול. בכבוד רב, בועז תיבון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לחברה הישראלית תקומה פרט לדמוקרטיה הסכמית. אחרת איש את אחיו בלעו. בריטניה גם היא בעלת שיטה דמוקרטית פרלמנטרית אלא ששם המודל הוא של רוביות (מודל וסמינסטר), מאחר והחברה הבריטית איננה שסועה וקרועה כמו החברה הישראלית. צריך שתעשה התאמה בין שיטת השלטון ובחירתו ובין תרבות החברה ותרבות השלטון. שיטה נשיאותית נוסח ארה''ב או נוסח צרפת פשוט לא תתאים לחברה הישראלית. השיטה הנוכחית רק מחזקת מפלגות כמו ש''ס ושינוי. חזרה לשיטה הקודמת תפחית מעוצמתן ומעוצמת מפלגות דומות להן, ותגדיל את כוחן של מפלגות עם ראיה יותר רחבה וממלכתית כמו עבודה וליכוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''התרגיל המסריח'' נעשה כאשר עוד הייתה השיטה הקודמת. נטישת השיטה הנוכחית עבור הקודמת לא תעזור, היא כשפיכת התינוק עם מי האמבטיה. ובכלל, אני חושד שהמצב המפלגתי היום לא ממש ישתנה עם חזרה לשיטה הקודמת, כי החלשות כוחן של המפלגות הגדולות לשעבר נובע מכך שהן התחילו לאבד מייחודן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כיצד בדיוק לא תתאים שיטה כזו, של בחירת ר"מ ללא קואליציה, למצב החברתי שלנו? היכן אתה רואה את הבעיות העיקריות מצרוף זה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השיטה הנוכחית מעודדת את הסקטוריאליות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים שהשיטה הנוכחית מעודדת סקטוריאליות, אני לא מדבר על השיטה הנוכחית ולא מצדד בה. בשיטה הנוכחית ר''מ נבחר עדין צריך להקים קואליציה. אני טוען בדבר ר''מ הנבחר ע''י העם, ומקים ממשלה עפ''י ראות עיניו וללא צורך בהקמת קואליציה בפרלמנט. אני מדבר על שיטת שלטון קרובה יותר לזו הקימת בארה''ב. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |