בתשובה לארד מייסון, 24/11/03 11:36
 |
|
 |
||
|
||||
 |
"ההנחה שיש ידע עולם היא הנחה מובנית" -אני חושב שזו התחמקות קלה, אבל ניחא. אגב, בספר סולאריס יש קטע שמאיר את הנושא באירוניה. לצערי, קראתי את הספר לפני שנים רבות ואני מתנצל אם אני מסלף. <ספויילר> בשלב מסויים הגיבור מנסה להחליט האם הוא השתגע ומפנטז את האירועים התמוהים שקורים לו. כדי להרגיע את עצמו הוא מחליט לעשות חישוב אסטרונומי מסובך ואז לבדוק את החישוב באמצעות תצפית. האירוניה כאן היא כמובן שמי לידו יתקע שהוא אינו מפנטז את כל החישוב, או לפחות את תוצאות התצפית? האירוניה עוד מודגשת כשהוא מגלה לבסוף ניירות המכילים חישובים של חוקר אחר שניסה לאשש את שפיותו באופן דומה. כלומר, אפילו "אני יכול לחשב משהו על העולם, משמע אני שפוי" מוטל בספק, כי מי יכול להבחין בין חישוב לאשלית החישוב. אולי צריך להיות "אני חווה, לכן אני קיים"? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אם אין שום ידע מוקדם על העולם, החושים או אמצעי המדידה לא יכולים לעזור להבחין בין תרמית לבין מציאות. ההנחה היא שיש לנו ''הגדרה'' - אוסף התכונות המאפיין את... ואותו אנחנו מאמתים מול התצפיות שלנו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והרי זאת ההתחמקות. נניח שאני מודד את מיקום הירח בעזרת הראיה ( וטלסקופ וכולי). האם הוא במקום הנכון או לא? חוש הראיה תופס חלק קטן מאוד בהחלטה שלי לגבי האבחנה אשליה מול מציאות, כמו שחוש השמיעה שלי איננו העיקר שאני צריך להחליט אם סיפור הוא אמתי או שקרי. כנראה שאי אפשר להפריך את ההשערה הסולפסיסטית, אבל אפשר להמשיך לחפש סתירות אצל הגאון המרושע. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |