|
נראה לי שהויכוח מוצה. אתה אומר בקיצור כך: המצב הוא A (הפלסטינים אשמית בכך שאין התקדמות מדינית או שלום; ישראל בסך הכל נוקטת הגנה עצמית). לכן כל מי שאומר שהמצב הוא B (ישראל מדכאת את הפלסטינים והם מנהלים מלחמת שחרור) אינו יכול לעשות זאת מתוך מניעים תבוניים או אובייקטיביים, ו*לכן* הוא בהכרח פועל מתוך עיוורון במקרה הטוב או שנאה גזענית במקרה הרע. הנקודה היא שמי שמחזיק בעמדות אחרות לגבי המצב, האשמה, האחריות של שני הצדדים וכולי, יכול לטעון שעמדה B שקרית ובעייתית בלי להניח מראש שאדם רציונלי ופיכח לא היה יכול להגיע אליה מבלי שיהיה מונע משנאה ספציפית ליהודים (הוא יכול למשל להיות מונע מתחושה של חוסר צדק היסטורי של המערב כלפי המזרח; מנטייה לתמיכה באנדרדוג בכל מאבק מדיני; וכד'). אני מעדיף להתייחס לבעלי הדעות הללו ולנסות להתדיין אתם, במקום להכניס את כולם לקופסת "האנטישמיות". אני מאמין, אגב, שניתן למצוא באירופה מי שהביקורת שלו על ישראל היא אנטישמית במובן הבסיסי של המילה, ונובעת משלילת זכות הקיום של היהודים או מדינתם; אבל לא כל מי שקורא להחרים מוצרים ישראליים בשל התנהלות ממשלתנו הנוכחית הוא כזה, והכללה גורפת של כל מבקרינו לקטגוריה הזאת עלולה פשוט לדחוק אותם לשם.
|
|