|
מקבל את טענתך: טעיתי. אבל 1, לפי איך שרוב הדיון פה מתנהל (ראה תגובות בהמשך על מדיניות ישראל בשטחים, חשיבות נצרים בעיני הבלגים וכיוצא באלו...), עושה רושם שלהסדיר את עניין ערביי ישראל (ויש הרבה מה להסדיר!) טרם הסדרת עניין ערביי-פלסטין זה כמו ליישר תמונות על הקיר בבית שעולה באש. את הטיעון של "גשר לשלום" אני מקבל בערבון מאוד מוגבל: אם למשל היינו ב*תהליך שלום* מול סעודיה (שכרגע אנו לא במלחמה איתה, אבל גם לא בדיוק סחבקים) אולי זה היה משמש קלף נחמד. אבל אנו נמצאים ב*מצב לחימה* 2 ביו"ש ועזה. כשאני אסיים "לטפל" בקיצוניים שלא רוצים שלום איתי אלא מעוניינים בסילוקי/השמדתי (ונניח שהם מעטים), אז אתפנה לשוחח עם המתונים יותר. אז, ורק אז, אהיה מוכן לצעוד על אותו "גשר".
1 - אני מצטער שהוספתי "אבל". לרוב כשאני מתנצל (ואני מתנצל לרוב...), אני משתדל לעשות את זה "נקי" וללא תירוצים. 2 - אני חושב שקראו לזה "עימות בעצימות נמוכה".
|
|