 |
|
 |
||
|
||||
 |
גם זה לא מדוייק. אצל הכנענים היא נקראה ''אתרת-ימים'', והעברים היו אלה שהפכו את האלף לעין, כדי לייחס לה את תכונת העושר. (אם תזכרי את הביטוי ''עשתרות הצאן''). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אשרת ימים היא אשרה ולא עשתרת. מן הסתם השורש של אשרה, אושריה, עשתר ועשתרת הוא אותו שורש, אבל זה לא הופך אותם לאותה אלוהות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולדעתי זה בהחלט הופך אותן לאותה אלוהות, אם נרחיק לכת מספיק לעבר הקדום (לפני היות הכתב, כמובן). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניחה שאת שייכת לאסכולה של ריאן אייזלר ועמיתותיה? התיאוריות על אלוהות נשית אחת קדומה די מושכות, אני חייבת להודות, אבל עוד לא השתכנעתי באמיתות שלהן. כלומר, ברור שהיתה אלוהות נשית, אבל אני לא חושבת שהיא היתה דומה בכל מקום, ואפילו לא יחידה. גם הממצאים הארכיאולוגיים רומזים לכך. וגם, אני קצת לא אוהבת את הרעיון של ארכיטיפ נשי כוללני מדי. אבל גם אם נניח שהתיאוריה נכונה, בכל זאת עברו אי אלו אלפי שנים מאז אותה אלוהות נשית קדומה לכאורה ועד תקופת התרבות המסופוטמית או האוגריתית. ובתקופה המדוברת עשתר, עשתרת, אישתר, אשרה וכו' הפכו לאלוהויות נפרדות, עם תחומי אחריות אלוהיים נפרדים ודברים שונים שהם מלמדים את האדם. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |