|
בעידן של אינדווידואליזם, הצעירים לא בדיוק רוצים לראות את עצמם בפניו של האחר. לעומת זאת, אם אתה מוצא בפניו של האחר את האלוהים, אתה נהיה אדם הומני (מוסרי). זו הפילוסופיה היהודית של עמנואל לוינס על רגל אחת: "האחר" או "הזולת" אינן מצביעות על ישות רחוקה ומופשטת. האחר הוא אדם העומד לפני, בשבריריותו ובקריאתו אלי. אצל לוינס מתרחשת גלישה מן האחר שהוא הזולת שלי, עד ה"כולו אחר", "האחר המוחלט" – האלוהים. בעצם, לפי לוינס, האל מתגלה לי ברגע שמתעוררת בי תחושת האחריות, אי-האדישות, כלפי רעיי. (ראו: עמנואל לוינס, "תשע קריאות תלמודיות", שוקן, 2002)
|
|