בתשובה לערן בילינסקי, 25/02/01 23:16
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני עדיין מתקשה להבדיל בין אמצעים ומטרות לשיטתך, האם ממשלת אחדות היא באמת לא משהו מעשי, הרי במובן של יתרון כלכלי (ועל מימוש ערך, הרי אסור לדבר, שלא נכניס את האידיאולוגיה האסורה) יש לממשלת אחדות משמעויות ברורות לדוגמא אופוזיציה קטנה = מעט חוקים "פופוליסטים" = תקציב יותר קטן... הכללים שקבעת (כמו שהבנתי אותם, ויכול מאד להיות שכאן הבעיה) אומרים שצריך להסיק את מטרותיו של פוליטיקאי אך ורק על פי מעשיו, הראיתי שכל מעשיו של ברק (מ - 99) מנעו ממשלת אחדות (כזכור, לפני הבחירות הוא היה ראש הממשלה, ולכן היה יכול לכפות על ביילין-בן-עמי ממשלת אחדות), ergo מטרתו של ברק היא מניעת ממשלת אחדות. כשכתבתי על משחק הפוקר התכוונתי לכך שיש פה מפגש בין שני פוליטיקאים בעלי אינטרסים שונים שמנסים להשפיע ולקדם את האינטרסים שלהם, וכשכתבתי על ה"קלפים הפתוחים" התכוונתי שנראה שאחד מהם יודע על מהלכיו (ועל המטרות האמיתיות אותם הוא מנסה לקדם בעזרת המהלכים האלה) של השני מראש (ומונע אותם). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
א. טוב, אתה מנסה בכל זאת להראות שממשלת אחדות היא מטרה מעשית, דרך התקציב, מה ששוב הופך את האחדות לכלי ולא למטרה – המטרה כעת היא בעצם התקציב, או אפילו אפשר לומר מילים גסות כמו "מדיניות פיסקלית" או "שינוי מבנה המשק". כעת יש לבדוק האם באמת ממשלת אחדות (ושוב, ככלי ולא כמטרה) משרתת בקונסטלציה הנוכחית את המטרה הזו. ב. אני מצטער, אבל פשוט לא הראת. לא בתגובה הנוכחית, ולא בתגובה הקודמת. לא סיפקת ארועים/אמירות/מעשים. אני לא מעיז להסתמך על מעט כל-כך בהגיעי למסקנה. אבל יתרה מזאת, אני טוען (כאשר אני שב ומתייחס לממשלת אחדות ככלי ולא כמטרה, מאחר שאני מקווה ששיכנעתי אותך ב-א) כי *לפעמים* כדאי לברק להקים ממשלת אחדות ולפעמים לא כדאי. ניסיתי להראות מניתוח המתמודדים בבחירות (פסילת פרס, אי התמודדותו של ביבי, ניטרול מאיר שיטרית שכבר נשכח והניסיון של שני הצדדים לגמור את הבחירות בהפרש נמוך יחסית) שהמטרה הייתה להקים ממשלת אחדות לאחר הבחירות. ייתכן והצלחתי לשכנע וייתכן ולא. בינתיים לא הצגת אתה תיאוריה חילופית כך שחובת ההוכחה או הסתירה היא עליך. ג. מדוע אתה קובע שהאינטרסים מנוגדים ומדוע אתה ממשיך וקובע שהאחד מונע אותם מהשני? אם אתה יודע משהו אז אנא חלוק זאת עימנו. אני *אשמח* לדעת מה קרה במשא ומתן הקואליציוני, שהתקשורת בעיקר מדברת על מה שקורה מסביבו, לא בתוכו. אבל הקביעה שלך, כל עוד לא הבאת סימוכין, היא חסרת בסיס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. המטרה שלי הייתה לקבל ממך הגדרה להבדל בין אמצעי ומטרה, במילים אחרות התיאוריה שלך מציגה שני מושגים שאני עדיין לא הבנתי את ההבדל ביניהם, למה הפרדה (אם נקח את הדוגמא עליה אתה חוזר כל הזמן) היא מטרה, הרי לדעתי אם כבר היא אמצעי (לקיום מדינה מסוג מסויים?). והאם המטרה יכולה להיות ערך, אם כן אז אתה סותר את ההפרדה (המוצהרת) בין הפוליטיקה לאידיאולוגיה, ואם לא אז איך אפשר להגדיר את מבנה המשק כמטרה אינטרסנטית (ומה כן אפשר להגדיר כמטרה לגיטימית = שאינה אידיאולוגיה ואינה כלי דרכו אפשר לממש משהו אחר). ב. העובדות הידועות לי: אהוד ברק היה ראש ממשלה, היו לו שתי הזדמנויות להקים ממשלת אחדות, הוא נמנע מהקמה של ממשלה כזו בשתי ההזדמנויות תוך כדי תשלום מחיר אלקטורלי וכלכלי. אני חושב שהעובדות מוכיחות את התיאוריה (בעיקר שאין עובדות שמפריכות אותה). בנוסף לכך רמזתי (מתוך הנחה שזה ידוע לך) שדווקא ניטרולם של פרס ושטרית (שני תומכים מוצהרים של ממשלת האחדות, פרס אפילו היה שותף בהקמה של שתיים כאלה) תומך בתיאוריה שלי (נתניהו, כמו שצינת, הוציא את עצמו, כנראה בגלל סכסוך עם ש"ס). הניסיון של שרון לסיים בהפרש נמוך מחזק את התיאוריה שלי (כמו גם את שלך) כי אני טוען ששרון תומך בממשלת אחדות, אני לא חושב שברק ניסה להפסיד בהפרש נמוך (אם הוא ניסה להפסיד בכלל), אבל ברור שלאחר ההפסד ושיחה עם שרון הוא הודיע על התפטרותו (אמנם זה לא מוכיח את התיאוריה שלי, אבל בהחלט תומך בה). ג. אני לא יודע, והאמירה שלי נכתבה כהערכה (הפתיחה ב"אולי" לפני כל המשפט הראשון היה אמור לסמן את זה, אם כי מקובלת עלי הביקורת הסמויה על סגנון הכתיבה שלי) שהסתמכה בעיקר על העובדות שפירטתי (שכולן ידועות לך) סעיף ב'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. להגדרה מדוייקת יותר תאלץ להמתין קצת. אני צריך להגדיר אותה במדוייק (ויש לי גם כמה חובות נוספים לך). אני מוכן קצת להמשיך ולומר שגם הפרדה אינה מטרה אלא אמצעי, האמת היא שיש כאן שרשרת שנגמרת פחות או יותר כאשר נמאס לנו (כי הפרדה היא אמצעי לשלום קר, ושלום קר הוא אמצעי לאופי כלכלי מסויים וכך הלאה...) ב. האם אתה מוכן לקבל את זה שממשלת אחדות אינה מטרה אלא אמצעי? אם לא אז ננסה את הטענה הבאה: כל אחד מהאנשים שמנית תמך בממשלת אחדות במצב מסויים, והתנגד במצב אחר. אם תראה לי שבמקרים בהם התנגד מן-דהו לממשלת אחדות היה בכך משום תמיכה עקיפה בממשלה (למשל מישהו שתופס עמדה של ימין קיצוני ו"מלכלך" את כולו בעיני הציבור) או לחילופין במיקרים בהם תמך מן-דהו אחר בממשלת אחדות בעצם היה בכך משום התנגדות (אייג'נט פרובוקטור שכזה, משהו כמו שמעון פרס שמדבר על מזרח תיכון חדש ופרוייקים איזוריים אבל בעצם לא עושה שום דבר מעשי בנושא) אזי ניתן יהיה לומר שמשלת אחדות הייתה מטרה. אחרת, המושג "ממשלת אחדות" אדיש למציאות – מישהו יכול להיות בעדו או נגדו וזה לא משנה כהוא זה את ההסבר שלך. בקיצור, אצלך חסרה הנקודה הקונסיסטנטית – נקודה שהפוליטיקאי בעקביות תומך בה או מתנגד לה. הנה חשפנו עוד הנחת יסוד – לפוליטיקאים יש מטרות קבועות, והם משתמשים באמצעים שונים, לעיתים הפוכים, אך בהתאם למציאות, כדי לממש את המטרות שלהם. מה שניסיתי להראות בפסקה הנ"ל הוא שלעצור ב"ממשלת אחדות" זה פשוט מוקדם מדי (ביחס להסבר שלי ב-א) וגם לא בהכרח תואם את העובדות. אני ב ומציין שלא ברור מדוע לא קמה ממשלת אחדות בספטמבר-אוקטובר. הקביעה שזה בגלל אהוד ברק לא בוססה כלל. בכל אופן, אני חושב שסוגיית ממשלת האחדות עדיין לא התבררה די צורכה, נתראה עוד שנה-שנתיים. ג. לא הייתה כאן ביקורת, כיוון שאתה משתמש בשם בדוי אז אתה יכול להיות אפילו אהוד ברק for all I know, או, אם לא נגזים, מישהו שמקורב למקבלי ההחלטות ויודע יותר ממני. אם כן, בכנות, אהיה שמח לדעת יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. תודה, היתה לי הרגשה שמשהו חסר. הבעיה בהגדרה הזמנית שנתת, היא חוסר האובייקטיביות של נקודת העצירה (אני מקווה שבעיה זו תתוקן). בכל מקרה נראה לי שהחזרת את האידיאולוגיה למשוואה. ב. ברור, אני מקווה, שאם ברק היה רוצה למנוע ממשלת אחדות (בספטמבר אוקטובר) הוא היה מונע, ומעצם העובדה שנמנעה ממשלת אחדות אפשר ללמוד שאולי היה זה ברק שמנע אותה. ברק, כמו שניסיתי להראות, התנגד באופן עקבי לממשלת אחדות (במעשיו, לאו דווקא בהצהרותיו). נזכרתי גם שלפני הפלתו של נתניהו והקדמת הבחירות הוצע לברק להצטרף ממשלת אחדות (באותו זמן הרוב שלו בסקרים לא היה מובטח, אם היה בכלל) וברק סירב (איך יכולתי לשכוח את הנאום הדרמתי של דרעי ואחריו נתניהו בכנסת). כך שלפחות עבור ברק אפשר להתייחס לממשלת אחדות כמטרה (נכון שכנראה מדובר במטרה נוספת אותה אמורה ממשלת האחדות לקדם, אבל אין לי דרך לדעת מהיא ולכן אני נעצר במכנה המשותף הראשון). ג. לצערי (ולמזלם הגדול של אזרחי ישראל) אני לא מקורב למקבלי ההחלטות ובטח שלא אחד מהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. זו כבר לא אידאולוגיה במובן הרגיל שלה אלא מה שאני קורא ''הנחות מוקדמות'', מקובל להגדיר אידאולוגיה בתור ''מה שאומרים לציבור'' (בהכללה גסה, אני מוכן לשלוח לך הגדרה מדוייקת יותר בדוא''ל) ב. שוב ''אולי'' לא מבוסס, ולדוגמא הנוספת שלך חסר ניתוח של הקונסטלציה הפוליטית ושאר ירקות. אתה עדיין רחוק מלהציג את ממשלת האחדות כמטרה עבור אהוד ברק. ג. נו, טוף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. אני מחכה להגדרה... ב. שוב, איך אפשר לבסס, מה עוד מלבד מעשיו של פוליטיקאי (שכפי הנראה לא מהווים ביסוס) יכול לבסס טענה (בטח שלא הצהרותיו או האידיאולוגיה שלו). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. הגדרת אידאולוגיה תישלח אליך בדוא"ל עוד היום (2 דפים PDF) ב. זהו, שאתה *לא* פרטת מה הוא עשה. אתה אמרת פחות או יותר: "הוא היה ראש ממשלה, ולא ייתה ממשלת אחדות". ההנחה הסמוייה שלך היא שם הוא ראש ממשלה אז הוא יכול לעשות כל מה שהוא רוצה. עליך מוטלת כעת חובת ההוכחה (כמו למשל לספק הסבר מדוע לא התקבלה טיוטת ההסכם שהציע טומי לפיד על ידי שני הצדדים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך אפשר להוכיח שפוליטיקאי רוצה למנוע משהו (כמו למשל ממשלת אחדות), או אפילו לקדם משהו (אם נתעלם מהצהרותיו, ומתוצאות מעשיו - אז מה נשאר)? אם אני אתן הסבר מדוע לא התקבלה טיוטת ההסכם שהציע ח"כ לפיד, והרי נתתי הסבר (משום שברק רצה למנוע ממשלת אחדות), זה לא יוכל להתקבל כהוכחה, משום שאין לי דרך להוכיח שזו אכן הייתה מטרתו של ברק (הרי אי אפשר להתיחס להצהרותיו). אבל בכל זאת, העובדות הן: 1. כל זמן שברק עמד בראשות העבודה לא הוקמה ממשלת אחדות (למרות מספר בקשות מנתניהו ושרון). 2. ברק פרש מראשות העבודה, והוקמה (כנראה) ממשלת אחדות. ברור שזו לא הוכחה - משום שאין אפשרות להוכיח תיאוריה (אלה רק להפריך אותה) אבל זה א. מונע אפשרות הפרכה (עד שובו של ברק לראשות העבודה?). ב. תומך באופן עקבי לחלוטין בתיאוריה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |