בתשובה לדה-קארט, 11/11/03 18:41
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ראה, הבה ונסכים על כך שאבי עבודי דנן, לא רק שהוא צבוע כדבריך, הוא אפילו אידיוט מושלם. אני יודע זאת ממקורות מוסמכים. אבל יונג ופאולי, יצא להם להגיד איזה דבר טעם אחד או שניים בימי חייהם (פאולי, נדמה לי, אפילו זכה בפרס נובל לפיסיקה). לבוא ולהסיק מסקנות גורפות ונחרצות על איזשהוא רעיון שהם העלו אחרי שבילית כמה שעות עם לינק אינטרנטי כזה או אחר, זה אולי טיפונת מהיר מדי. למרות שהרעיון הזה בהחלט קשור למאמר שפתח כאן את הדיון, בחרתי שלא להזכיר אותו במאמר משתי סיבות: ראשית הוא רעיון איזוטרי יחסית לנושאים שהמאמר מתייחס אליהם ושנית חששתי שאיזכור שלו בכמה מילים אכן יהווה ניימדרופינג לא אחראי. מכיון שהעיקרון כן הוזכר באחת התגובות, הנחתי שלפחות לחלק מהקוראים יש הכרות מוקדמת עם הנושא והשתעשעתי בספקולציה מסויימת. עדיין אני חושב שהתפקיד האפשרי של תוכניות טלויזיה פופולריות כמייצרות של משהו דמוי תודעה אוניברסלית הוא נושא הרבה יותר מעניין לדיון מכל מה שהתפתח כאן. כפי שכבר ציינתי, אני לא חושב שצריך להתייחס לזה כמו אל חוק פיסיקלי שצריך להוכיח אותו במעבדה, אני חושב שהרבה יותר נכון להתייחס אליו כאל קרקע לחשיבה (ואני אומר זאת במלוא הצביעות). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
1. פרס נובל לא מקנה חסינות מאמירת שטויות. לא מתרשמים מתיאוריה בגלל הרזומה של ממציאיה. 2. לא הסקתי מסקנות גורפות ונחרצות על הרעיון של פאולי ויונג, אלא על התיאור שלו באתר ששלחת בתור תשובה לשאלה מהי סינכרוניסיטי. אם האתר משקף נאמנה את רעיונותיהם של פאולי ויונג, מסקנתי תקפה גם אליהם (לרעיונות): להג חסר משמעות. 3. אם "תודעה אוניברסלית" זה רעיונות או memes שצפים בעולם (או ברוב העולם, או בחלק מהעולם), יש מקום לדון בשאלה אם תכנית טלוויזיה פופולרית מייצרת או משפיעה על תודעה כזו. דומני שזה כבר נדון באייל. אין לשאלה זו דבר וחצי-דבר עם תורת הקוונטים או "אפקטים לא-לוקליים". תחיבת קוונטים לדיון כזה לא מוסיפה כבוד לדיון, לתורת הקוונטים, ולתוחב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי הרזומה, אתה כמובן צודק. אבל כאשר אתה מביא כתגובה את המשפט ''מגוחכים במיוחד הם המבקרים הרבים המנופפים במינוחים מדעיים ברוב סמכותיות, בעודם מגלים לכל בעל הכשרה מדעית שאין להם שמץ מושג על משמעותם של מינוחים אלה.'' אתה למעשה פוסל דברים על סמך חוסר ההכשרה המדעית של אומריהם. נושא פרס הנובל הוזכר רק כדי להראות שפסילה מסוג זה לא תקפה כאן. יכול מאד להיות שניסוח שנראה לי מובן דורש הבהרות נוספות (למשל המשפט ''וכאשר לעובדה זו יש משמעות'' בתגובה קודמת). אם הנושא מסקרן אותך, אתה מוזמן לפנות לחליפת המכתבים המקורית בין יונג לפאולי. כשלעצמי, אני רץ לקנות קצת אבקת חלב, בית המרקחת אצלי בשכונה מוכר עכשיו רמדיה במבצע, לא להאמין כמה שזה זול. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''אתה למעשה פוסל דברים על סמך חוסר ההכשרה המדעית של אומריהם'' - אינני עושה זאת כלל. את ההערכה שלי לגבי הבנתם את המושגים אני מבסס על דבריהם, ולא על קורות חייהם (זה עובד בשני הכיוונים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תוכניות טלויזיה וכל מידע ורעיון וכמובן מעשה שמישהו עושה משפיע בעולם...יש קשר לא ברור בין כולנו והתוצאות משפיעות אם נדע ואם נרצה או לא. יש גם כאלה שמשפרים את מצבנו בלי שנדע ונעריך... | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |