|
||||
|
||||
יואל מרקוס מסביר את ההגיון: |
|
||||
|
||||
אני לא יודע אם אני מאמץ את ההסבר הזה להיגיון למעשה - הסחת דעתו של הציבור, ביחוד כאשר ההנחה היא שהסחת הדעת נובעת מביקורת רבה על המהלך. בשביל לקבל את זה שזהו ההגיון שעומד מאחורי המעשה אני צריך להניח שאו שהציבור מטומטם ושרון יודע את זה, או שהציבור לא מטומטם ושרון פוליטיקאי גרוע שלא יודע את זה או שסתם כולם מטומטמים ולא יודעים מה שהם עושים. בשביל לקבל את אחת מהאלטרנטיבות הנ"ל אני צריך לקום במצב רוח ציני במיוחד והיום זה לא יום שכזה. אני בוחר להמשיך להגיד שאני לא מבין עד שאקבל הסבר שהוא קצת יותר סביר לדעתי (או עד שאתעורר במצב הרוח הציני בו אני מקבל בקלות את ההנחה שהציבור עיוור לכל מהלכי הפוליטיקאים שהם מן תואמי סיר-המפרי שכאלה). למישהו יש הסבר אחר שהוא לא "זריית חול בעיני הציבור"? |
|
||||
|
||||
העסקה הזו תציל חיי אדם, שהוא אזרח ישראל וקצין מילואים בכיר (אה, כן, וגם *חשוד* בעברות פליליות, חוסר אחריות ויכולת פיננסית כושלת), ותשרר שלוש משפחות של חיילים (שנשלחו ע"י המדינה) ממצוקה קשה של חוסר ודאות, וחוסר יכולת להתמודד עם השכול (גם עם קבר זה לא קל, על אחת כמה וכמה, שאין קבר, ושהמוות הוא לא ודאי). בנוסף, המחיר של העיסקה הוא שחרור של 400 מחבלים, כאשר ישראל יכולה לתפוס 400 "מחבלים" נוספים ללא בעיה מיוחדת. בנוסף, ישראל משחררת את דיראני ועובייד, שעצם השהות שלהם לא הועילה במיוחד, לא להצלתו של רון ערד, ולא לשום דבר אחר, ומוות שלהם בכלא הישראלי יועיל עוד פחות. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |