בתשובה לאוזניים ארוכות, 11/11/03 7:28
 |
|
 |
||
|
||||
 |
זהו, שהקשר בין הסיפור האישי לבין המסקנה הסטריאוטיפית נראה קלוש ביותר. תגובתי נבעה מזיהויו של הפער הניכר בין מה שהסבירו לאיש נכון (הדרך שבה נוקטים היא כדי לוודא שהמתגיירת אכן רוצה בכך בכל ליבה ולא לשם אינטרסים) לבין ההשקפות-המסקנות הפוליטיות, השבויות בדעות קדומות וגישה סטריאוטיפית כלפי הממסד המגייר. האיש דבק בנוסחה, שלפיה הדתיים מאובנים ומייצגים עקרונות חשוכים, המנוגדים לקידמה תרבותית, בלי להראות איפה נופלים בדיוק בין הכיסאות. כמעט שאין כל קשר בין המסופר אישית לבין המסקנות המכלילות. ולא רק שהקשר קלוש, דומה כי בשלב זה של הסיפור האישי, מוקדם מלהסיק מסקנות. שכן על פי הסיפור, בת הזוג נמצאת בתהליך תקין של גיור שבמהלכו מקשים מעט, על מנת לוודא את כנותה של הרוצה להתגייר. מה יש? הרי לפי הסיפור היא באמת רוצה להתגייר כדת ישראל, אז למה כה קשה לקבל את הקשיים האלמנטריים לצורך גילויי הכנות הסובייקטיבית-הפנימית הזו? האם ישנה דרך הגיונית אחרת לבירור כנותו של האדם הבא להתגייר, או להתאזרח בארה"ב למשל? ובנוגע לדעה נוספת: "פגשתי הרבה אנשים טובים ונאורים לכל אורך הדרך, אך לצערי לא פגשתי ולו אחד מהם בבתי הדין הרבניים או ברבנות בכלל". דע לך, שלשווא תחפש אותם ברבנות, כי אנשי תורה מתורבתים באמת ספונים בעולמה של תורה, בעולם הישיבות (החרדי: הליטאי, הספרדי והחסידי). שם תמצא את האליטיזם התרבותי הנאור והמפותח ביותר עלי אדמות. ואני אומרת לך את זה באחריות מלאה ומתוך היכרות אישית (אותה לא אפרט מטעמים מובנים). האם כבר יצא לך כ"אדם מאמין ומסורתי", לחפש מעט בעולמה של תורה פנימה "אנשים טובים ונאורים", טרם הסקת המסקנות המכלילות? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מה שלא הגיוני זה "להקשות מעט" באמצעות יחס משפיל ומתנשא, שווי בנפשך שאת היחס של שליח בית הדין בתגובה 180011 היו מפנים למועמד להתאזרחות בארה"ב. ממה שאני מבין מתגובתיכם, זה היחס לכל מתגייר (ואני מקווה שאני מבין לא נכון). אם ככה, ההכללה המתבקשת לכל הפחות הוא שכלפי מתגיירים היחס של הרבנות הוא מתנשא (בניגוד ל"הרבנות היא מתנשאת") וזה לכשעצמו דורש תיקון. אגב, אם כבר משפילים, אני הייתי ממליץ על טקס זובור שהוא הרבה יותר משעשע, ואין לו השפעות נפשיות ארוכות טווח. מי שבאמת רוצה להיות יהודי, קטן עליו קצת לכלוך על הבגדים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אף אחד לא מכריח את מי שרוצה להתאזרח בארה"ב לחיות בנפרד מבן/בת-זוגו לשלושה חודשים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שנכון נכון: גם בישראל "אף אחד לא מכריח". רק שבעבור מי שבכנות רוצה להתאזרח כהלכה במדינת היהודים ולהיות חלק ממרקם החיים היהודיים, צריך להיות נכון לעבור את התהליך המקובל מדורי דורות. ביגדיל מהם שלושה חודשי הימנעות מסקס לעומת חיים יהודיים על טהרת המשפחה, שעל קיומם מתמוגגים רבים מהגניקולוגים בעידן המתקדם והמפותח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתמוגגים? גניקולוגים? איפה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טענו נגדך שהדרישות לגיור, הכוללות חיים בנפרד 1 אינן הגיוניות. טענת שדרישות אלו הגיוניות, והבאת כהשוואה את הדרישות ממי שבא להתאזרח בארה"ב. הערתי לך ששהשוואה אינה תקפה, שכן הדרישה הזו, למשל (ושום דבר דומה לה) לא נדרשות ממי שבא להתאזרח בארה"ב. כך שאין מקום להשוות את הליך הגיור להליך ההתאזרחות בארה"ב. 1 לא "הימנעות מסקס". חיים בנפרד. מהאדם שאת/ה אוהב/ת. בבתים שונים (מה שמעלה גם בעיה כלכלית, אבל שויין) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברשותך, ציטוט מהפסקה האחרונה - תגובה 180278 שלך: "...כי אנשי תורה מתורבתים באמת ספונים בעולמה של תורה, בעולם הישיבות (החרדי: הליטאי, הספרדי והחסידי). שם תמצא את האליטיזם התרבותי _הנאור_ והמפותח ביותר עלי אדמות. ואני אומרת לך את זה באחריות מלאה ומתוך היכרות אישית (אותה לא אפרט מטעמים מובנים). לפי "רב מילים" בערך: "נאור" (אני מעתיקה/מדביקה משם): --- הסבר מלא למילה נָאוֹר (תואר): 1. מפותח, מתקדם, מתורבת. • שלטון דמוקרטי הוא שלטון נאור המתנגד לכל צורה של כפייה וטרור. 2. (כשנאמר על אדם) משכיל, תרבותי, שוחר קדמה, פתוח לחידושים רעיוניים ובעל השקפות עולם מתקדמות. • חשבתי שהוא אדם נאור, עד ששמעתי כמה מן הדעות הקדומות שלו. --- בקיצור: "נאור" שייך למשפחה אחרת לחלוטין. אין קרבת דם בשום דרגה בין "אנשי תורה מתורבתים באמת ספונים בעולמה של תורה" לבין אנשים נאורים, אליטיסטים או לא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נשיא בית המשפט העליון הפרופ' אהרן ברק, אמר באחת ההזדמנויות: "הרוב קובע, בתנאי שתהיה קביעתו של הרוב חוקית ומוסרית בעליל. אולם, אם קביעתו של הרוב תהיה בלתי-חוקית או בלתי-מוסרית בעליל – הרוב הנאור הוא שיקבע". לאמור, במדינה דמוקרטית יש שני סוגים של דעת הרוב: יש דעת הרוב שהוא רוב כמותי ויש דעת הרוב שהוא רוב איכותי. יש רוב רגיל ויש רוב נאור. ומי יחליט מי הוא הנאור? "את זה כבר אני אחליט" – אומר לנו הנשיא ברק. כלומר, אתם תחליטו ואני אחליט מתי אתם תחליטו ומתי לא. היה זה הפרופ' מנחם אֵלון, לשעבר משנה לנשיא בית המשפט העליון, שיצא נגד קביעה זו בצורה נחרצת ביותר: "הקביעה של התחשבות בהשקפות של הציבור הנאור בישראל לצורך קביעת תוכן ערכיה של מדינה יהודית ודמוקרטית ... מה זה 'נאור'? מי מודד את מידת האור הדרושה כדי להיחשב לאדם 'נאור'? כמה הוגי דעות דיברו על 'המדינות הנאורות' שבימיהם ועל תרבות גרמניה, 'המדינה הנאורה', ואנחנו יודעים מה קרה כעבור זמן במדינה הנאורה הזאת, שיזמה והביאה את השואה על העם היהודי. זהו מושג שאינו ראוי לבוא בקהל המשפט והערכים". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
--- אורי, למיטב הבנתי, תגובה 180278 - זה המקום המתאים לתגובתך. (כי - איך אומרים הילדים? הממם... - לא בא ממני כל עניין הנאור והנאורות. ז"א: "לא אני התחלתי, המורה!!!") |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(חוץ מזה, היוצא-מן-הכלל מאשר את הכלל ומצביע עליו, כידוע. תודה.) (וחוץ מזה, ולמיטב הבנתי - הבנתי-שלי, כמובן -, ההגדרה המשפטית ל-''נאור'' לא בדיוק רלוונטית כאן. אולי טעות בידי. בכל אופן, אני מציעה לך שתקרא את הפתיל מתחילתו. אם טעיתי, אז סליחה.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסך הכול רציתי להרחיב מעט את האופקים, ולהוסיף ולומר שעל התואר ''נאור'' יש חילוקי דעות מורכבים מאוד, ולא כל אחד יכול לנכס לעצמו את התואר הנחשק והנכסף הזה, אם בכלל. לחילונים יש את הנאורים שלהם ולדתיים-חרדים יש את הנאורים שלהם. כל אחד - כבודו במקומו מונח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
--- תגובה 180900 - נועדה לך, בעצם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשאת אומרת "שם תמצא את האליטיזם התרבותי הנאור והמפותח ביותר עלי אדמות. ואני אומרת לך את זה באחריות מלאה ומתוך היכרות אישית" את מתכוונת שאת מכירה היכרות אישית את כל החברות האנושיות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני ממליץ לגב' כץ לקרוא את תגובותי מחדש. לא יצאתי נגד הדתיים ככלל, אלא נגד הממסד הדתי - הרבנות. יש לי כבוד רב לדת, וכפי שכתבתי, אני מסורתי אשר מבקר (כמעט) כל שבת בבית כנסת, ורואה בקהילה שלי מופת. אני מרגיש בר מזל שגב' כץ לא קראה לי אנטישמי... בנוגע להליך הגיור: אני בהחלט חושב שהדרישות הן לא רק דרקוניות וקשות מדי, אלא בעיקר משפילות. ע"פ ההגיון של גב' כץ, מוטב לשפוך על המתגייר זפת רותחת ולהשליך עליו נוצות, ושירוץ ברחבי העיר תוך כדי שירת שירי גיבוש - רק כדי להוכיח שהוא >אכן< רוצה להתגייר, ולא עושה זאת רק כדי להסתנן לשורות העם הנבחר מטעמים פסולים... פעם חשבתי שמקשים כ"כ כדי לבחון את טיבו של המתגייר, אלא שהגעתי למסקנה שמשפילים את המתגייר מפני שפשוט אנשי הממסד לא אוהבים מתגיירים: הם לא אוהבים שנכנסים אנשים חדשים למועדון. נ.ב. חיים משותפים נועדו רק לצורך חיי מין? האם גב' כץ חושבת שהרחם (או איבר אחר) הוא האיבר החשוב ביותר בגופה של האישה? נ.נ.ב לידיעה: לבסוף החלטנו שלא ניתן לרבנות להשחית את צלם האנוש שלנו. אישתי הרגישה שהיא יהודיה (והיא אכן יודעת ומקפידה יותר מחילונים וגם יותר ממסורתיים אחרים שאנחנו מכירים), ואין אנו זקוקים להכרה של הרבנות. היות שמטעם עבודתי נסענו לחו"ל לשנתיים, אישתי ניצלה את הזמן הזה והתגיירה בגיור קונסרבטיבי. ובא לציון גואל. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |