בתשובה ליהונתן אורן, 10/11/03 21:39
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לא אני החלטתי שלא נאה לדסקס בפומבי את דבר יהדותו של אנגלי זה או אחר. אלה פשוט הכללים הלא כתובים, אך מוכרים היטב, בארץ זו. אכן, אולי יהדותם משפיעה, ואולי לא. אבל- אם הווארד יתמוך בישראל- האם זה בגלל שהוא יהודי, או בלי קשר? ואם הוא יתנגד לישראל- אותן שאלות עצמן שוב. איך תדע? העובדה היא, שעד עצם היום הזה באנגליה, ארץ שהיא בהחלט דוגמה טובה לשויון, זכויות אדם ואזרח, וכו, אנשים שמים לב שאתה יהודי. זה לא יפריע לך בדרך כלל להתקדם בחיים, אבל אתה איכשהו נשאר "אחר". |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ומה היה קורא אם שני סיקים היו עומדים בראש המפלגה? או שני שחורים? שני פאקים? (כן, אני יודע שפאקים זה כינוי לא ממש יפה, אבל ככה אחי קורא להם, וזה הרבה יותר קצר מאשר פאקיסטנים) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז זהו, שרק יהודים יכולים להיות "נסתרים". יהודי אנגלי, ברגע שהוא לא לבוש בבגדים של היהודים הדתיים, אין דרך לדעת שהוא יהודי. זה תלוי בו אם, ועד כמה, הוא מייחס למוצאו חשיבות, ועד כמה הוא מגלה זאת לאחרים. יהודי אנגליה גם נוטים מאוד להחליף את שמם היהודי לשם אנגלו-סקסוני למהדרין. כלומר, לא רק ואריאציה אנגלית של אותו שם, אלא מעבר מוחלט לשם אחר. אין איך להגיד את זה בצורה עדינה אבל השחורים, וה"צבעונים"1 לא יכולים להתחבא. היהודים- כן. 1 בפעם הראשונה ששכן אנגלי אמר לי משהו על that coloured family down the street לא הייתי בטוחה על מי הוא מדבר. אני תמיד חשבתי שצבעוני זו מלה אחרת לשחור, או אולי למישהו מעורב. אך לא היתה אף משפחה כזאת ברחוב. אח"כ הבנתי לאט שהוא התכוון למשפחה ההודית האחת של הרחוב. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |