בתשובה לאסתי, 10/11/03 15:59
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הדיילי מייל, עיתון אנגלי, דווקא התיחס במפורש ליהדותו של הווארד, מאמרה של מלאני פיליפס אפילו תורגם לעברית ופורסם ב"הארץ". עם כזו דמגוגיה פשטנית אנטי-אנטישמיים, אולי עדיף שבאמת לא יכתבו כלום? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מלאני פיליפס יהודיה, וידועה בכתיבתה על נושא היחסים בין יהודים בריטים לבני ארצם. בקוד הקורקטיות הבריטי, זה בסדר ליהודי לכתוב על יהודי שהוא יהודי. (אך לא לעשות אאוטינג ליהודי נסתר). אך לא תמצא ידיעה חדשותית בעיתונים המכובדים, שתאמר "האוורד הוא יהודי". הם כן /ירמזו/, ע"י אמירות כמו "האווארד הוא דמות מוכרת בין מתפללי בית הכנסת זה וזה במערב לונדון", למשל. והם בוודאי לא יעירו בקול רם על כך ששני יהודים נמצאים לפתע בעמדות כה ראשיות במפלגה השמרנית. אבל יהיו על זה אמירות פרטיות. ובאיזשהו שלב מישהו פחות מנומס גם יחטא בציבור בעניין, ויינזף, בעוד כמה מהשומעים, ומהנוזפים, יחשבו בלבם שהוא בעצם צודק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה זאת בעיה? למה לא להזכיר את יהדותם של אנשים אלה? ובכלל, השאלה כיצד יהדותם משפיעה על החלטותיהם ואופיים נשמעת לי לגיטימית בהחלט. יכול להיות שהתשובה היא "יהדותם לא משפיעה", אבל איך אפשר לפסול זאת מראש? [אולי קשה להבין את העמדה שלי, אבל אני חי במדינה שבה לא רק שאין סיכוי שמישהו שלא בן העם היהודי (כהלכה!) יהיה רה"מ, אלא שאין הרבה סיכוי ש"רוסי" יעלה גבוה מדי, ושהמוצא העדתי משחק תפקיד חשוב במשחק הפוליטי]. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא אני החלטתי שלא נאה לדסקס בפומבי את דבר יהדותו של אנגלי זה או אחר. אלה פשוט הכללים הלא כתובים, אך מוכרים היטב, בארץ זו. אכן, אולי יהדותם משפיעה, ואולי לא. אבל- אם הווארד יתמוך בישראל- האם זה בגלל שהוא יהודי, או בלי קשר? ואם הוא יתנגד לישראל- אותן שאלות עצמן שוב. איך תדע? העובדה היא, שעד עצם היום הזה באנגליה, ארץ שהיא בהחלט דוגמה טובה לשויון, זכויות אדם ואזרח, וכו, אנשים שמים לב שאתה יהודי. זה לא יפריע לך בדרך כלל להתקדם בחיים, אבל אתה איכשהו נשאר "אחר". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה היה קורא אם שני סיקים היו עומדים בראש המפלגה? או שני שחורים? שני פאקים? (כן, אני יודע שפאקים זה כינוי לא ממש יפה, אבל ככה אחי קורא להם, וזה הרבה יותר קצר מאשר פאקיסטנים) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז זהו, שרק יהודים יכולים להיות "נסתרים". יהודי אנגלי, ברגע שהוא לא לבוש בבגדים של היהודים הדתיים, אין דרך לדעת שהוא יהודי. זה תלוי בו אם, ועד כמה, הוא מייחס למוצאו חשיבות, ועד כמה הוא מגלה זאת לאחרים. יהודי אנגליה גם נוטים מאוד להחליף את שמם היהודי לשם אנגלו-סקסוני למהדרין. כלומר, לא רק ואריאציה אנגלית של אותו שם, אלא מעבר מוחלט לשם אחר. אין איך להגיד את זה בצורה עדינה אבל השחורים, וה"צבעונים"1 לא יכולים להתחבא. היהודים- כן. 1 בפעם הראשונה ששכן אנגלי אמר לי משהו על that coloured family down the street לא הייתי בטוחה על מי הוא מדבר. אני תמיד חשבתי שצבעוני זו מלה אחרת לשחור, או אולי למישהו מעורב. אך לא היתה אף משפחה כזאת ברחוב. אח"כ הבנתי לאט שהוא התכוון למשפחה ההודית האחת של הרחוב. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |