|
||||
|
||||
קודם מילה טובה על האתר כל הכבוד! לדעתי הבורות והעוורון של הרואים לעוורים נובע לפעמים מאי שיתוף הפעולה של העוורים, כאשר לפעמים רוצים לעזור והם באדיבות דוחים ואומרים שמסתדרים, אבל הם בפועל תועים בדרך. |
|
||||
|
||||
אני לא מבין למה אתה מיתקוון פרט ונמק |
|
||||
|
||||
הוא מתכוון, יקירי, שאם אתה למשל הולך ברחוב אתה צריך לתת את אמונך בכל זר שיוביל אותך למשל לאוזן השלישית ולא לסמטה (אפילה או לא, מה זה משנה) בה הוא ימלוק את צוארך בתמורה לדיסקמן שלך. באמת נורא ואיום מצדך. תתבייש. |
|
||||
|
||||
מה הקשר בין מה שאמרת לבין תגובה 180065 ? |
|
||||
|
||||
הגעת לעיר נידחת בספרד, לא מבין מילה בספרדית, ניגש אליך מישהו ושואל "tourist?" אתה עונה בהססנות "yes." בירור קצר מעלה שאתה צריך להגיע למלון, אבל אין לך מושג כיצד להגיע לשם, כי הכל בכתוב בספרדית. הוא מציע להסיע אותך. אתה מסכים להצטרף אליו או לא? אז נכון, רוב האנשים הם בסדר, ולא ינצלו עיוור, אבל אם עיוור יתקל דווקא באחד שאינו כזה, שכמובן יתעקש לנסות לעזור לו, לך תדע לאן זה יוביל. אבל אני אשאיר לגידי לפרט יותר, אם יש לו סיפורים מסמרי שיער שכאלו שהוא רוצה לחלוק עימנו. |
|
||||
|
||||
הכוונה שלי שאני למדתי ליד בית חינוך עוורים ויצא לי הרבה לעבור שמה וכמה פעמים שרציתי לעזור לעוור ואמר לי שהוא מסתדר ואחרי דקה הוא תועה בדרך, או שפעם אחד אני הצעתי עזרה ואמר לי שהוא מסתדר ואחרי כמה מטרים הוא נכנס בעמוד חשמל וקיבל מכה בפנים, או שפעם אחר הצעתי עזרה והוא לא רצה ואחרי דקה אילו מישהו לא היה תופס אותו בכח היה אוטובוס נכנס בו. וכמובן אחרי כמה פעמים שמנסים לעזור ומסרבים אז הופכים להיות אדישים לבעיה. |
|
||||
|
||||
באמת לא בסדר שיש לאדם גאווה והוא לא רוצה להרגיש נטל על סביבתו... |
|
||||
|
||||
גם אני למרות חרשותי, לא אוהב לבקש מהמרצים שיגידו לסטודנטים להשאיר לי מקום פנוי בשורה הראשונה מולם. מה לעשות, אבל אנשים לא אוהבים להרגיש כל הזמן שהם צריכים טובות מאחרים, גם אם לעיתים זה מביא לכך שהם מפסידים מכך. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |