|
אביב, מן הסתם לא הסברתי את עצמי היטב. רשימת אופט-אין היא רשימה שבה כלולים אנשים ש*ביקשו* לקבל שיחות מטלמרקטינג או לקבל דואר זבל. אמצעי הסינון חסרי משמעות עבורם, משום שהם מעוניינים לקבל שיחות כאלו. כל הכלים שאתה מציין לסינון נועדו לאפשרות המוצעת על ידי הממשלה היום. היינו, רשימת אופט-אאוט. וכן הלאה לגבי מה שכתבת על חומת אש – יש בה צורך במודל הקיים, לא בזה שהצעתי (אופט-אין).
טלמרקטינג הוא שאלה פשוטה של רשות הפרט ועד היכן היא מגיעה. האם שיחת טלפון לא רצויה (או מכתב לא רצוי, או הצעה לא רצויה) היא הטרדה קבילה ברשות הפרט (בנוסח מישהו המצלצל בדלתך כדי לשאול איפה גר מוישה זוכמיר) או שבגלל השיטתיות המכוונת שלה היא בלתי חוקית. נוסף על כך, זה עניין של כמות ומידה. כשאתה מקבל שיחת טלמרקטינג אחת לשבוע, מן הסתם לא תראה צורך דוחק חוקית להוציא את זה אל מחוץ לחוק. כשאתה מקבל 5 שיחות כאלו בערב, גישתך תהיה הרבה יותר עוינת.
לגבי בזק יעירו אחרים, אבל מובן מאליו שלחברה העושה חלק יפה מכספה על טעויות בחיוג והטרדות מאורגנות כאלו ואחרות יש לה אינטרס מובהק לא למנוע את דואר הזבל, ממש כמו שלרשות הדואר אין אינטרס כזה.
|
|