בתשובה לאביב י., 07/11/03 0:29
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני שואל בנימוס בתחילת השיחה "כמה זמן זה יקח?" והם עונים, תמיד, "חצי דקה". בבקשה. אני מחכה בסבלנות שלושים שניות, "הרגע עברה חצי הדקה שסיכמנו עליה. להתראות", וסוגר. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
"הלו?" "שלום, מדברת בלה מ[השלם את שם הארגון הרלוונטי כאן]" "אה, אמא ואבא לא בבית" "מתי הם יחזרו?" "אף פעם"1 1סתם, בדרך כלל אני לא נבלה, ואומרת שהם יחזרו בעוד שבועיים. יש גבול. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שיחה אמיתית: "הלו?" "שלום, מדבר אשר מעיתון מעריב" "שלום, מה שם המשפחה שלך?" "סליחה? למה?" "אתה יודע איך קוראים לי, אני רוצה לדעת איך קוראים לך." "אני אשר <שם משפחה>" "טוב, אשר - תמחקו אותי ממאגר המידע שלכם!" "מה זאת אומרת?!" "יש חוק שמחייב אתכם למחוק אותי ממאגר המידע הממוחשב שלכם במידה ואני מבקש" "זה לא ממוחשב - אני קיבלתי את זה על דף" "יש לך את הרשימה מודפסת מולך" "כן" "אם היא מודפסת אז יש לכם מאגר ממוחשב, תמחקו אותי בבקשה" "אני לא יכול לעשות כזה דבר." "טוב, תעביר אותי למי שאחראי עליך" -- כאן היה איזה גמגום לא ברור על זה שאי אפשר -- "אל תתקשר לכאן שוב, ותמסור לאחראי שביקשתי שימחקו אותי ממאגר המידע שלכם." אחרי שבועיים התקשר מישהו אחר מעיתון מעריב, אמרתי לו שאני מנוי על מקור ראשון - זה היה קצר יותר ועזר באותה מידה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. אתה מבין ששיקרת לו, נכון? הרי עוד אין חוק כזה ב. אין לי, כעובד, שום קשר עם מי שמביא את הרשימות, ואם הייתי בא לבוס שלי עם השאלה שלך, ומנסה לשכנע אותו לדבר איתך, סביר להניח שהוא היה עונה לי משהו בסגנון: "נתק לו, ואל תבלבל לי את המוח! לך תעשה מנוי במקום להתעסק בשטויות" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אבל לי יוצא להיות מאוד מנומס ולהגיד *תודה* ארבע פעמים במהלך ה-30 שניות (וגם להגיד ארבע פעמים *לא*, שזה אפילו יותר כיף). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה כי מכל באי האייל, הייתי תמיד קצרת הסבלנות ביותר. ברגע שהייתי שומעת מישהו מהעבר השני של הקו לא מצליח לבטא "אדמון" (וזה קורה רק כשטלמרקטר מתקשר ל"Mr. or Mrs. Admon"), קל וחומר את השמות הפרטיים שלנו, הייתי אומרת מיד "לא תודה" ומנתקת בלי לחכות לתשובה. כשהייתי במצב-רוח טוב במיוחד, הייתי נותנת להם להשלים את שני המשפטים הראשונים ("Who is your long-distance carrier?") ואז אומרת "לא תודה" ומנתקת. ד"א, בקרב חבריי אני ידועה גם כזו בעלת הכשרון המוצלח ביותר להתחמק בקור-רוח מקבצנים אגרסיביים. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |