|
||||
|
||||
קניתי רהיטים, בהרבה כסף, בעקבות נייר צבעוני שנחת אצלי בתיבה. ראיתי פריטים שהכרתי, במחיר זול בהרבה. נסעתי, בדקתי, קניתי, יצאתי מרוצה. ולא שזה לא מרתיח אותי, פרצופי מתמודדים ושאר ירקות אצלי בתיבה (ועוד יותר- על המגב של האוטו). אבל הם לא לחלוטין מפגרים, המפרסמים. פירסום עובד. הנפקת נייר היא עניין זול מאד, יחסית לתמורה. |
|
||||
|
||||
בהולנד ניתן לקנות בדואר סטיקרים המיועדים להדבקה על תיבת הדואר. הסטיקרים מפרטים מה בעל התיבה לא מעוניין לקבל, והם מפורטים באופן די משעשע. (תרגום חופשי של הכותרת: לא קונים במכירה מדלת לדלת, לא מעוניינים בברושורים וכד'). יש עוד די הרבה סוגים של סטיקרים. הבנתי מידידים הולנדיים שזה עובד, ולא נראה לי שיש חוק בעניין! מי שרוצה להיות חשוף לפרסומת חשוף, מי שלא מעוניין לא חשוף. |
|
||||
|
||||
זה מצוין. יש גם סטיקרים כאלה להדבקה על הטלוויזיה? |
|
||||
|
||||
ויש גם כאלה להדבקה על קלסרים של קורסים עם נוכחות חובה? |
|
||||
|
||||
הבעיה רק אם זה נייר ''גלוסי'', אחרת אני גוזר את המודעה והופך את זה לפתקים לטלפון. |
|
||||
|
||||
גודוביץ עיצב ברושור בצורת דוח חניה ותחב לי אותו תחת המגב. רק בגלל זה לא הצבעתי עבורו. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |