|
הדיון בבג"צ אמור להערך בעוד כמה שבועות. בינתיים, שתי התפתחויות מעניינות.
1. לפי ידיעות שהתפרסמו לאחרונה, ערוץ פלייבוי יתחיל בשידור תכנים ישראליים, כשישדר תוכנית שבועית המתבססת על קטעים שצילמו צופים.
2. מחקר ונייר עמדה שכתב רם ריבלין, בהנחייתו של פרופ' מרדכי קרמניצר, קורא ליצור הקבלה בין דפוסי צריכת פורנוגרפיה בטלוויזיה לדפוסי שכירת קלטות מווידיאומטים. ריבלין וקרמניצר כותבים כי "הטענה המרכזית היא שגם אם יש לך זכות לצרוך פורנוגרפיה זה לא אומר שיש לך זכות לצרוך אותה בהיסח הדעת" ועל כן תומכים במודל ה"תשלום-לפי-צפייה" כיוצר הקבלה לשכירת קלטת.
בין השאר מציע נייר העמדה להחליף את הסעיף הפלילי "פרסום והצגת תועבה", ולהגדירו כ"ביטויים פורנוגרפיים אסורים". הגישה העומדת בבסיס העמדה היא ש"פורנוגרפיה" ו"תועבה" אינן נרדפות. לדברי קרמניצר, המושגים מעורפלים ואינם ברורים, אם כי ברור שתועבה הוא מושג הנושא מטען שלילי. העמימות אינה מתיישבת עם המטרה הראשונית של חוק פלילי, שאחד מהעקרונות היסודיים הוא שאיסורים פליליים צריכים להיות ברורים ולהוות תמרור אזהרה לציבור. "כשאתה אומר שאסור לפרסם פרסום תועבה - בעצם לא אמרת כלום", אומר קרמניצר.
"הניסוח של העבירה של פרסומי תועבה נוסח באמצע המאה ה-19", אומר ריבלין. "היום כבר לא ברור עד כמה רגשות הציבור צריכים לקבל הגנה בחוק, וגם לא ברור עד כמה המוסר הציבורי מתנגד לפורנוגרפיה בהיבט השמרני. היום יותר מתמקדים בהיבטים שמאפיינים שיח מודרני על פורנוגרפיה, בעיקר בשאלות של חופש הביטוי וביקורת פמיניסטית".
"הארץ": http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?it...
המכון הישראלי לדמוקרטיה: http://www.idi.org.il/hebrew/seventheye/news.php?nid...
|
|