|
||||
|
||||
תסביר שוב, אבל לאט! |
|
||||
|
||||
דואל ב-HTML יכול להכיל תמונות. התמונה יכולה להיות שמורה מקומית (כלומר, חלק מהמכתב, ונשלחה עמו), או שהיא יכולה להיות שמורה על שרת כלשהו, והדואר כולל רק הוראות היכן למצוא את התמונה. כשתוכנת הדואר מציגה את המכתב, ונתקלת בהוראות כאלה, היא שולחת בקשה לאותו שרת: תן לי בבקשה תמונה בשם xyz.gif השמורה אצלך. לאחר שמתקבלת התמונה מהשרת, היא מוצגת כחלק מהדואל. אלא שמכתב שנשלח למאות אנשים לא חייב להיות זהה: בכל עותק, שם התמונה יכול להיות שונה. למשל, במכתב שנשלח אלי, שם התמונה יהיה xyz_tal_forum2.org.gif, ובמכתב שנשלח אליך, xyz_l_b_f_yahoo.com.gif. (בד"כ כתובות הדואל לא מקודדות בשם התמונה באופן כה מפורש, כמובן). השרת, מבחינתו, עבור כל בקשה מהצורה xyz_...gif יחזיר את אותה תמונה ממש; אבל כל בקשה שכזו תרשם, בפנקסאות קנאית. כך, לאחר שנשלח הדואר, אני קורא אותו בתוכנה שאינה מציגה HTML, ולכן לעולם לא תגיע אל השרת בקשה לתמונה בשם xyz_tal_forum2.org.gif. לעומת זאת, אם את קוראת (את אותו מכתב, בעותק האישי שנשלח לך) בתוכנה שכן מציגה HTML, ותוכנה זו פונה את השרת ומבקשת את xyz_l_b_f_yahoo.com, השרת מסיק מיד כי כתובת הדואל שלך תקינה ועובדת, ואת אפילו קוראת דואל spam. מסקנה: זוהי כתובת שכדאי ומשתלם לשלוח לה הרבה spam! קדימה חברים! אגב, לא חייבת להיות תמונה נראית לעין במכתב כדי שהטריק הזה יעבוד: התמונה יכולה להיות בגודל של פיקסל יחיד (1x1), בצבע הרקע של המכתב, ורק מי שיקרא את קוד המקור של המכתב (מה שבדרך-כלל איש לא טורח לעשות) ידע כי היא קיימת. תמונות "בלתי-נראות" מסוג זה, המשמשות למעקב בלבד, נקראות web-bug. |
|
||||
|
||||
עכש''י ליאהו יש יכולת לפלטר דואלים כאלה. |
|
||||
|
||||
יש לי שתי כתובות ביאהו! אחת לקבלת דואר זבל( כל שבוע כ60 אימיילים שיאהו סיווג כזבל) והרשמות למקומות אינטנטיים והשניה לשימוש עצמי ונטולת זבל שהוא (חוץ מהעידכונים של גלובס) |
|
||||
|
||||
ביאהו יש תיקיית bulk שאליה נשלח כל הספאם בתפוצה המונית (ואותה אני מוחקת בקביעות, בלי לראות אפילו את כותרות ההודעות). ובנוסף, בתיקייה הרגילה, אפשר - רק על סמך כותרות ההודעות, בלי להיכנס אליהן - לסמן "זה ספאם" ולבחור אם לדווח ליאהו על זה או סתם לחסום את הכתובת. |
|
||||
|
||||
ביאהו יש אופציה לחסום HTML מוכמן. אני לא זוכר את הפרטים המדויקים, זה הופיע לי יום אחד כ "טיפ", ומשום מה החלטתי לקרוא אותו ( בדרך כלל אני מתעלם), כך גיליתי שאפשר לקבל אישור לקיומי דרך הפיקסל הקטן הזה שדיברו עליו מקודם, ושיאהו יודעים לחסום אותו. חסימת כתובת הספאמר לא ממש עוזרת כי הם מחליפים כתובות המון. אגב, למה בהרבה ספאם יש מילים אקראיות בכותרת? זה כדי לשגע את הפילטרים? |
|
||||
|
||||
תודה על ההסברים. גילית ציינה (תגובה 179359 ) שהזבלנים (התלהבתי מהכינוי) ידעו שהיא קוראת דואר אפילו שהיא מעולם לא קראה את הדואר *שלהם*. לפי מה שהבנתי, אתה מתייחס למישהו ש*קורא* דואר זבל. אבל זה לא מסביר1 את העובדה שברגע שגילית הפסיקה לקרוא אימיילים (אימיילים *רגילים*, כמובן), היא קיבלה פחות דואר זבל. 1- יכול להיות שזה מסביר, כמובן, ואני פשוט (עדיין) לא הבנתי. |
|
||||
|
||||
אם המצב אצל גילית הוא אכן כפי שתואר כאן, ואינו מקרי, הרי שההסבר הוא אחר ואינו מוכר לי. |
|
||||
|
||||
הסבר אפשרי - מייקרוסופט מוכרת את פרטי החשבונות בהוטמייל ואת נתוני הכניסה אליהם. |
|
||||
|
||||
יש לי הסבר הרבה יותר פשוט - חוק מרפי (ע"ע למה אף פעם לא יורד גשם כשאתה זוכר לקחת מהבית מטריה?) |
|
||||
|
||||
אני לא מאמין גדול בחוק מרפי. הוא נראה לי כמו תחליף זול לאמונה טפלה. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
לכתובת המקורית שלי באינטרנט זהב, שהיא בת 6, מגיעות בערך 80-90 הודעות זבל ביום, שילוב של קוריאנית, הצעות להגדלת איבר המין שלי (שהוא עצום כמובן ולא זקוק להגדלה), ניגרים עוקצניים, איזו חברת כח אדם ישראלית וכמה רוסים. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |