בתשובה לאמיר, 24/02/01 15:59
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הבעייה: אתה נתון בדילמה רעיונית אקוטית שניתן לפתור אותה באחת משתי דרכים - לוותר על עקרונותייך וצו מצפונך או להסיק את המסקנה המתבקשת ולפעול בעקבותיה. בעייה נוספת: הפיתרון השני כולל בחובו צעד בלתי-חוקי ובלתי מקובל בחוגים רחבים של החברה הישראלית, כמו-כן הוא נוגד את מערכת התעמולה אליה היית חשוף ב-ח"י השנים שעברו. פיתרון זמני: להתעלם מהעובדות, מניתוחן הבהיר ומהמסקנות שנובעות מהן באורח ברור, ולחזור שוב ושוב על אותם הטיעונים שהופרכו כבר בעבר מתוך ניסיון שכנוע עצמי. בעייה בפיתרון הזמני: אדם אינטיליגנטי, כפי שהתרשמתי שאתה, איננו מסוגל לעשות שקר כה גס בנפשו למשך תקופה ארוכה מבלי לפתח סימפטומים של הדחקה ורגשות-אשם. פיתרון קבע: להסיק את המסקנה המתבקשת ולפעול לאורה. סיכום זמני בהחלט. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הדיון הוא כרגע לא עלי. השאלה שנשאלה היא האם חייו של חייל הם הפקר. הסקתי את מסקנותי. אינני חושב ששירות בצבא הוא בהכרח פשע. כשם שהמשטרה אמונה על שמירת שלום הציבור, וכשם שהגנה עצמית אינה נחשבת לפשע, כך אני רואה גם את הצבא. כמובן שיש מיקרים רבים בהם חורג הצבא (צבא בכלל וצה''ל בפרט) מגבול ההגנה העצמית, וזה כבר סיפור אחר. להזכירך, הנקודה לא הייתה האם שירות בשטחים הוא לגיטימי או לא, אלא האם המדים מרשים את רציחתך. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |