בתשובה לעדי, 05/11/03 23:28
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אמרו שעוזי הוא פרופסור למתמטיקה. אבל לא נראה לי שצריך להיות פרופסור למתמטיקה כדי לקבל תשובה (ברורה) על שאלתך מהודעותיי הקודמות... אולי אני טועה? ותודה לך, עוזי. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שלא היית מודה לי אילו היית קוראת את ההודעה כולה, ולא מסתפקת בחלק שמתחת לכותרת. (ואני לא פרופסור). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תוכל להסביר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וקראי בתרגום אונקלוס. כך תוכלי לשפר את ציון הפסיכומטרי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נסי שמות כ''א פסוק י''ח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא מתפקידי להסתייג מדברים שכותבים כאן (אחרת לא היה נשאר לי זמן לשום דבר אחר), אבל הרעיון שנסיבות מסויימות מצדיקות את רצח ראש הממשלה, מצדיק חריגה מהכלל הזה. מעבר לכל הדברים הטריוויאליים שצריך לומר (ובהם השאלה: איפה למדת?) הרעיון הזה מרוקן את אשפת הטיעונים שלך עצמך. אם לכל אחד מותר לעשות מה שנראה לו נכון, בלי שום סייגים, איך תבואי בטענות לפעולה כלשהי של מתנגדייך? בבת אחת, הכל נהיה מוצדק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הצדקתי כלל את הממתו של רבין. גיניתי את המעשה ואמרתי במפורש שהוא מעשה פסול ולא מוצדק. הסברתי שיש דרגות חומרה שונות להמתה (מ'מוסרי' ועד ל'רצח') ואמרתי, שהאיש היקר - לדעתי - רק 'הרג' את רבין (שזו דרגה אחת בחומרתה לפני 'רצח') ולא רצח אותו. ופירוש הדבר הוא, שגם אני חושבת שמעשה היה פסול ובלתי מוסרי, אלא שמידת הפסלות פחותה מעט מזו המכנים אותו 'רוצח'. לכן, אין יסוד לטענתך כי הרעיון הזה מרוקן את אשפת הטיעונים שלי וכי 'הכל מותר'. ואגב, גם החוק הנוכחי מכיר בצדקת הריגה של אדם בנסיבות מסויימות. למשל, הריגה מתוך הגנה עצמית. האם הפתח הזה מאפשר 'לכל אחד לעשות מה שנראה לו'? הייתי מצפה ממך לדייק יותר.... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בפעם הבאה שזה קורה לו, תזמיני את ההורים שלו לשיחה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במדינה דמוקרטית, המתה של נבחר ציבור "מתוך אמונה אמיתית ועמוקה, שהמשך קיומו מסכן סכנה קרובה ומוחשית את קיומו של עמו או של מדינתו ושבהמתתו מוסרת הסכנה" חמורה ומסוכנת בהרבה מרצח רגיל. מי שזו אמונתו, שייגש לפסיכולוג. איפה למדת? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בביה"ס הדמוקרטי שליד אוניברסיטת בר-אילן. למה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"ביה"ס הדמוקרטי שליד אוניברסיטת בר-אילן" - איזה יופי. אם זה מה שמלמדים על דמוקרטיה בביה"ס הדמוקרטי, מעניין מה מלמדים בבתי ספר רגילים. והמלעיזים יגידו: "ביה"ס הדמוקרטי שליד אוניברסיטת בר-אילן" - אוקסימורון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן אוקסימורון. אין בית ספר כזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה איפה שמרגלית הרשפי מלמדת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייתי גאה מאד ללמוד עם מרגלית הר-שפי. מסתבר שיש כאלה בארץ ישראל. קורה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין ספק שגם היא היתה גאה ללמד אותך. רק סצינות הקנאה, באשר ליחס לאחד יקר, היו עלולות להעכיר קצת את האווירה ההרמונית והפסטורלית. 1 מתי כבר ימציאו קונטרה ל"סמול" המעצבן הזה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זה ביה"ס הדמוקרטי שליד אוניברסיטת בר-אילן? מה טיבו? מה דמוקרטי בו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 179712 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. אני מבחינה בין 'חמורה' יותר ובין 'מסוכנת' יותר. האם גם אתה מבחין ביניהם או שהשתמשת בצירוף הזה כסגנון בלבד? ב. אם אתה מבחין ביניהם: מדוע וכיצד היא 'חמורה' יותר ומדוע וכיצד היא 'מסוכנת יותר'? ג. האם אתה יכול להצדיק מוסרית, בנסיבות מסויימות כלשהן, המתה של נבחר ציבור? אם כן - מתי הדבר מוצדק, לדעתך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(אם זו סתם איילת אלמונית, עדיף שתצמדי לכינוי הקודם שלך; יש פחות מתחרים). א. אני משתדל להתכוון למה שאני כותב ולכתוב מה שהתכוונתי לכתוב. ב. חומרה היא עניין של השוואה על-פי קנה מידה מוסרי, ולכן אין מקום לצפות ל"הוכחות" בעניין הזה. לדעתי אותו רצח "מתוך אמונה אמיתית ועמוקה" חמור יותר משום שבנוסף לפשע הבסיסי, נוסף לו חטא היוהרה. 'מסוכנת יותר' - למארג החברתי; להנחות היסוד שלנו, שיש לנו זכות בחירה ושהמנהיגים שלנו (על כל חסרונותיהם) אינם צריכים לחשוש לעורם הפרטי כשהם מקבלים החלטות בשם הציבור. ג. אם כתוב "נבחר ציבור", "במדינה דמוקרטית" למה לי? אלא שמדינה יכולה לחדול מלהיות דמוקרטית גם אחרי שהיו בה בחירות. במקרה (הנדיר) הזה, כשהמנהיג חוצה קווים אדומים שדגל שחור מתנוסס מעליהם (לדוגמא: הורג מתנגדים פוליטיים ללא משפט), יבורך המתנקש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. למה אתה מגביל את הרשות רק למקרה של נבחר ציבור שחדל לכבד את החוק? ב. מדוע, לדעתך, הרשות אינה נתונה גם במקרים נוספים, כגון כאשר נבחר הציבור מתכוון לעשות מעשה (בין בשוגג ובין המזיד), שבמידה קרובה של וודאות יביא להשמדת מדינתו? ג. האם ביטול שיטת המשטר הדמוקרטי קשה בעיניך יותר מחיסולה הפיסי של המדינה? ד. יש לשער שאתה רואה במשטר הדמוקרטי מכשיר/דרך/כלי להשגת מטרה אחרת - טובת האזרחים בכללותם. האם העמדה שבפתח סעיף ג' אינה טכנית מדי? טול, למשל, ראש ממשלה המצליח להעביר *כדין* חוק, לפיו הוא יכהן כראש הממשלה עד סוף ימיו ולאחר מכן הוא מנהל את המדינה אמנם כדין אבל בדרך כה טפשית וחסרת אחריות, המדרדרת את כלכלת המדינה לתהומות עמוקים, הגורמים להרס מוחלט של כלכלת המדינה, להבטלה המונית, למחסור במצרכים בסיסים וכו'. האם גם במקרה הזה תכבד את בחירתו כ'נבחר ציבור' ותאמר שאין לפגוע בו ויש להמתין עד שימות? אמרתי שאשוב בהמשך ל- א' ו- ב', אבל אני לא יכולה להתאפק בקשר ל- ב', אז הנה שאלה אחת: מדוע נבחר ציבור אינו צריך לחשוש לעורו הפרטי כשהוא מקבל החלטה 'בשם הציבור',אך עליו לחשוש לעורו הפרטי כשאר הוא מקבל החלטה אישית? מדוע, למשל, מותר לו לקבל החלטה רשלנית ביותר, הגורמת לנזקים עצומים למשל, בלי לחשוש לעורו רק משום שהוא מקבל אותה 'בשם הציבור'? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ג1. (זה סעיף א שלך) חלילה, לא כתבתי שמותר לפגוע ב"נבחר ציבור שחדל לכבד את החוק". הדגש הוא על חציית קווים אדומים שבגינה חדלה המדינה להיות דמוקרטית, ובחרתי בכוונה דוגמא ש(אני מקווה) לא יכולה להיות עליה מחלוקת. אם מישהו "חדל לכבד את החוק", אפשר להגיש נגדו תלונה במשטרה. ג2. שאלה מצויינת. אם אכן מדובר ב"מידה קרובה של וודאות", מן הסתם תצליחי לשכנע את הסובבים אותך, שישכנעו את הסובבים אותם, שישכנעו את האנשים היכולים להעביר את אותו פוליטיקאי מסוכן מתפקידו (זה אחד המבחנים של דמוקרטיה - תמיד קיים מנגנון להעביר אדם מתפקידו). אם אחד הצעדים בסדרה נכשל, כנראה שאין מדובר ב"מידה קרובה של וודאות" או בתוצאה חמורה כל-כך, ואז תצטרכי להסתפק בשיטות קונווציונליות יותר של מחאה. אגב, אם יש ברשותך כדור בדולח שצופה אל העתיד, תוכלי לתת לאנשים להציץ בו ולהשתכנע בנכונות התחזיות שלך. ג3. אני לא יודע מה פירוש "חיסול פיסי" של מדינה. אני כן יודע שאם מישהו לבדו רואה את האור ורוצה לבטל את שיטת המשטר הדמוקרטית כדי להציל את המדינה, מקומו בבית הסוהר (כנ"ל אם הוא לא לבדו). ג4. המשטר הדמוקרטי הוא אכן מכשיר, ותו לא. העניין הוא שאני לא סומך על אף מכשיר אחר בהקשר הזה. אותו ראש ממשלה מן הסיפור שלך הפך לדיקטטור (גם אם, אולי, באמצעים חוקיים). מאותו רגע צריך לעשות כל מאמץ כדי להדיח אותו. ב. פוליטיקאי צריך תמיד לחשוש לכסאו (אם יקבל החלטות שגויות), אבל לא לעורו הפרטי - "השוחד יעוור עיני פקחים" בשני הכיוונים של שוחד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ג1. מהו הגבול שבין אותם "קווים אדומים", המצדיקים את המתתו אף בניגוד לחוק, ובין פעולות בלתי חוקיות שלו, שאינן מצדיקות את המתתו? (אתה דיברת על שני מקרים: על על שהוא הורג את יריביו הפוליטים 'ללא משפט' (ואם זה עם עם משפט אבל משפט בנוסח ברית המוצעות לשעבר?)ועל כך שהוא הופך את עצמו לדיקטטור) ג2. האם אני צריכה להבין מדבריך, שתשובתך לשאלה ב' שלי הינה שלילית, מאותן סיבות שבסעיף ג2 שלך? ג3. חוששתני שלא הבנת את שאלתי. אתה הבאת אולי שני מקרים, המצדיקים הפרה של החוק והמתה ללא משפט 'נבחר ציבור'. והתכוונתי לשאול בשאלה ג' שלי: האם אתה יכול להעלות בדעתך נסיבות אחרות המצדיקות זאת, כגון: פעולות המסכנות את עצם קיומה של המדינה? ג4. האם 'כל מאמץ' פירושו גם המתתו ללא משפט ובניגוד לחוק? (אם לא - אז הבאת כדוגמא רק מקרה אחד) ג5 (ב' שלך). נניח שנבחר ציבור הצהיר במסע הבחירות שלו, שהוא תומך בטרנספר, ובשל כך זכה במרבית הקולות ונבחר לרשות הממשלה. ולאחר בחירתו 'שינה את דעתו' ועתה הוא מנהל משא ומתן עם סוריה, למשל, המבטל את קיומה של מדינת ישראל כמדינה ריבונית ועצמאית והופך אותה לפרובינציה של 'סוריה הגדולה'. האם גם במקרה כזה תאמר, שאל לו לחשוש לעורו הפרטי אלא רק 'לכסאו' הפוליטי? ובמילים אחרות וברורות יותר: האם המתתו במקרה כזה תהיה מוסרית ומוצדקת בעיניך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלל אצבע: אם ורק אם את משתכנעת, ברמה גבוהה של וודאות, שגם אם רוב בעלי זכות ההצבעה יהיו לצידך, פעולותיו הלא-חוקיות של "נבחר הציבור" יבטיחו את אי-החלפתו, אז (ורק אז!) תתחילי להעלות את עצם הרעיון במוחך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי המבחן הזה, נסיון להמית את היטלר היה פסול, מוסרית. על כן, הצעתך נדחית בזאת. נסה מבחן מוצלח יותר ואשקול אותו... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי התנגדות עקרונית לדיון עם דמות וירטואלית, כל עוד היא עשויה היטב; כדי שנחזור לשחק על-פי הכללים, אני שואל שוב: איפה למדת? 1. הגבול בין מה שאחרי הקווים האדומים לבין מה שלפניהם הוא (קל לנחש) הקווים האדומים. אני חושש שאי-אפשר לנסח מהם באופן חד-ערכי בלי להסתכן בטעות לאף צד. 2. שאלה ב' שלך הייתה "מדוע", ונדמה לי שעניתי עליה. 3. אם נדמה לך שלא הבנתי את השאלה, כנראה שלא הבנת את התשובה. את שואלת האם אפשר להעלות על הדעת נסיבות המצדיקות התנקשות (למשל "סיכון עצם קיומה של המדינה"). לשאלה הזו יש שתי תשובות; אחת למחזיקי כדור בדולח (שאני לא רואה טעם לתת), והשניה שנתתי. 4. כן. 5. כמובן שלא. ראש הממשלה פועל בניגוד להבטחות מפורשות - אין לך אלא תרעומת (ראי למשל בבא מציעא, פרק ו' משנה א'). הדרך להורידו מכסאו היא בהצבעת אי-אמון. אם זה לא קורה, אולי עדיף להפוך לפרובינציה סורית? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל רק להיות בטוח, ה"זו" במשפט האחרון בפסקה הראשונה מתיחס לאמונה במרכאות במשפט הקודם, או לאמונה שמתיחסת לאמונה שבמרכאות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במדינה דמוקרטית, המתה של נבחר ציבור ''מתוך אמונה אמיתית ועמוקה, שהמשך קיומו מסכן סכנה קרובה ומוחשית את קיומו של עמו או של מדינתו ושבהמתתו מוסרת הסכנה'' חמורה ומסוכנת בהרבה מרצח רגיל. מי שמאמין ''שהמשך קיומו (של אותו נבחר ציבור) מסכן סכנה קרובה ומוחשית את קיומו של עמו או של מדינתו ושבהמתתו מוסרת הסכנה'', שייגש לפסיכולוג. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא מ*זה* היא נעלבה? אם כן, זו אשמת הנטיה שלי לקצר, ואני מתנצל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כעסתי, משום ששוב ושוב התעסקו בי *אישית* ולא בדבריי. פעם השתמשו ב*גילי* כדי לדחות/לזלזל בתוכן דבריי, ולאחרונה עוררו 'דיון' בשאלה, האם אני 'דמות איילית ותיקה' או 'דמות וירטואלית' (ואת זה לא הבנתי, כי יש לשער שרובם פה 'דמויות וירטואליות'). ואני מגיבה להודעתך, משום שדווקא אתה, שלא היית שותף ל'חגיגה' המבישה הזו, מוצא לנכון להתנצל. אז ככה: אין לך על מה להתנצל, משום שכאמור לא הית שותף למעשה הנבזי הזה. וכמו שכתבתי בהודעת הפרישה שלי, קצתי בטיפשות הרבה שרבים רבים מפגינים פה. ואוסיף: קצתי בדוגמטיות, באטימות המחשבתית, בדיעות הקדומות, בציניות, בתגובות העוקצניות, בהתנשאות והיוהרה (ובזו האחרונה גם אני חוטאת, לצערי) ובחוסר היכולת לדון *באמת* בשאלה, מהי האמת. רבים פה חושבים, כנראה, שהחכמה נתונה רק להם, משום שהם בעלי השכלה גבוהה ו/או משום שהם יכולים לצטט בדיוק נמרץ אימרה של אינשטיין או מרק טוויין או מישהו אחר. וכבר אמרתי לא-פעם, שרבים פה מבלבלים בין אינטלגנציה ו/או השכלה ובין 'חכמה' (וכוונתי לחכמת החיים). נכון שיש קשר מסוים ביניהם, אבל הקשר מוגבל מאד והשוני ביניהם גדול יותר. ניסיתי בזמנו לפתח דיון בעניין ההבחנה ביניהם (וגם ניסיתי לעורר דיון בשאלה, האם יש מאפיינים נפשים/פסיכולוגיים לאנשי הימין ואנשי הסמול) אבל לא הצלחתי בכך, משום שהחברים פה התייחסו לדבריי ביוהרה, בהתנשאות ובזלזול. אני חוזרת וטוענת: רבים מהכותבים פה (בעיקר הסמולנים שבהם) הינם *טפשים גדולים* (בחכמת החיים) (ואוסיף: אומללים רגשית), למרות השכלתם האקדמית והידע הרחב שלהם. אני מעריכה שאוכל להוכיח את טענתי לכל מי שינהל איתי דיון הוגן וענייני. ואפרופו בריאות נפשית כפקטור בבחירת עמדות והשפקות עולם - קראתי הבוקר ב'הארץ' כתבה של עליית ארצה של 11 יהודים מקנדה. ונזכרתי שיש פה כאלה, שעורגים לרדת לקנדה. לפי הכתבה, מדובר באנשים משכילים, ולכן לכאורה תמוה שהם עוזבים ארץ שקטה ו'שמנה' כמו קנדה ובאים לארץ ישראל הגועשת ו'הרזה'. אני אומרת 'לכאורה', משום שהתשובה למעשה ה'מוזר' הזה מצויה בכתבה עצמה, שם נאמר שיש בהם שמאלנים וימניים, אך המכנה המשותף לכולם הינה העובדה, שכולם צאצאים של הורים יוצאי מרוקו... ואני חושבת שאין זה מקרי כלל וכלל, ויש בכך כדי ללמד משהו על הקשר שבין בריאות נפשית ובין השקפות עולם... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קצת הדרת כבוד עצמי ימני לא תזיק גם לדמות וירטואלית כמוך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני משאירה לך את ה'הדר' ואת 'הכבוד העצמי'. די לי במה שיש לי וטוב לי עם מה שאין בי ... לפי תגובתך, אתה בין האומללים שעליהם דיברתי.... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מזה שאת קוראת לי, כשמאלני-ליברלי, בכינוי הנבזי "סמול", ובנשימה הבאה אחריה אומרת שקיבלת על לא עוול בכפך יחס מתנשא ומזלזל. לפרוטוקול, אני גם מעולם לא כיניתי אותך "טפשה" כפי שאת מכנה כאן אחרים, וגם לא רמזתי כי ייתכן ובריאותך הנפשית לוקה. כמו שאמר יהודי מפורסם אחד - "טלי קורה מבין עינייך". (אבוי, ציטטתי! אל דאגה, אני מסיים ומיד רץ לטיפול). לא ניתן לנהל דיון על ה"אמת" אם את מניחה את האמת שלך כאקסיומה, ולא זאת אלא גם מזלזלת באינטליגנציה, בהשכלה ובנסיון חיים של אחרים ככלים לניתוח עובדות והגעה למסקנות - אם הן שונות משלך כמובן. אם את מאמינה שלאינטואיציה ולסטטיסטיקה שמבוססת על שני-אחים-שלי (שגובל בדעות קדומות) שאת מביאה לדיון יש בלעדיות או קדימות על כל הנ"ל, אני מבין את התסכול שלך. אבל את טועה. ואחרון: אני מקווה שאת לא רצינית כשאת אומרת שתוכלי לנהל דיון "הוגן"(!!) ו"ענייני"(!!!) עם אדם בנסותך להוכיח לו שהוא טיפש גדול ואומלל רגשית. אם לזה תקראי "דיון הוגן וענייני", מדוע לא לקרוא כך לדיון בו תוהים אם את בת 18 או 50, אם את איילית ותיקה או וירטואלית או השד-יודע-מה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נוכל להמשיך את הדיון הזה אם תפני אלי ב-email. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, יוצאי מרוקו ידועים בבריאותם הנפשית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רוצה להסביר את התגובה שלך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. הנה ויתרתי על האלמוניות. ב. אתה מוזמן לקרוא את 6 השורות האחרונות בתגובה שאליה הגבתי. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |