|
||||
|
||||
אם כי נראה לי קצת קשה לביצוע. בעיקר הקטע של "זכאי לקבל מידע על פי חוק". שלא לדבר על זכותם של המשווקים להקליד מספרים באקראי, בלי קשר לבזק. לטענת מרצה שלי, בארה"ב צריך לשלם כדי לא להיות בדפי זהב, או לנקוט פעולה אחרת שהיא טירחה. אי לכך הוא רשם את מספר הבית על שם סוקס החתול, ובכל פעם שמבקשים את מר סוקס הוא מנתק או מעביר את השיחה, על פי מצב הרוח. אגב ספאמים, שמתי לב לדבר מוזר: בתיבת ההוטמייל-קום שלי הייתי מקבלת בתקופת הזוהר, כמו טל, כ300 הודעות זבל ביום. הפילטרים מוגבלים אז נכנסתי כל יום בנאמנות לנקות, וכל יום הגיעו מאות הודעות. מיותר לציין שמעולם לא פתחתי אותן, אלא מיד מחקתי. מאז שנטשתי את התיבה והפסקתי לבדוק כל יום, גם ההודעות הפסיקו להגיע. היום אני יכולה לבדוק פעם בשבועיים ולמצוא כ20 הודעות, אפילו פחות. כלומר, הם יודעים מתי פתחתי את ההוטמייל, אפילו אם לא פתחתי את הפרסומת שלהם. מעצבן. |
|
||||
|
||||
את טוענת שהם פשוט יודעים מתי את פותחת את *ההוטמייל*?! מניאקים! רגע, זה הגיוני בכלל? איך מישהו יכול לדעת מתי את קוראת אימיילים? |
|
||||
|
||||
מצד אחד, זה אמור להיות בלתי הגיוני בעליל. מצד שני, זו עובדה. כמות הזבל היא ביחס ישיר בלי שום סטיית תקן לכמות הכניסות שלי להוטמייל. |
|
||||
|
||||
יופי. אז בקיצור, מה שאני צריכה לעשות כדי להימנע מהשטויות האלה זה לקרוא אימיילים אחת לשבועיים. או פשוט לעזוב את "הוטמייל" (אבל אני אוהבת את "הוטמייל"!). __________ 1 נו, בתחילת העונה החמישית, כשהיה משפט על הטרדות טלפוניות. לא זוכרת מי זכה בסוף. |
|
||||
|
||||
האהבה, אם כך, באמת עיוורת, ומי אני שאתערב לכם. מה שצריך היה לעשות זה להגדיר, בזמן פתיחת התיבה, אופציית ''לא מעוניין בזבל שלכם תודה''. היתר בוטנים קטנים שהמסננים אוכלים לפני ארוחת צהריים. אם לא עשית את זה, את יכולה לסגור את התיבה, ולפתוח מחדש באותה כתובת, אבל עם ההגדרה הנ''ל. |
|
||||
|
||||
הממ, אני אעשה את זה. בהנחה שבאמת לא עשיתי את זה. תמיד הכל באשמתי בסוף. |
|
||||
|
||||
הם יכולים לחבר אחד ועוד אחד. למיטב הבנתי, קיימת אופציה לבדוק אם משהו קרא את ההודעה. אם חולף מספיק זמן ואף אחד לא קרא את ההודעה, הם מגיעים למסקנה המתבקשת מאליה. |
|
||||
|
||||
דואל שכולל HTML יכול לכלול web-bug (תמונה בגודל 1X1) שתוצג עם קריאת הדואל. ה-web-bug יכול להיות כזה, ששמו (כלומר, הקובץ אותו יבקש הדפדפן מהשרת) יזהה באופן חד-חד ערכי את הכתובת שאליה נשלח הדואל. דהיינו, אם תוכנת קריאת הדואר שלך מציגה דואר HTML (וברור ש-Hotmail עושה זאת, בהיותה מבוססת HTML), הזבלנים יכולים בקלות לדעת אם קראת את הדואר שלהם. |
|
||||
|
||||
תסביר שוב, אבל לאט! |
|
||||
|
||||
דואל ב-HTML יכול להכיל תמונות. התמונה יכולה להיות שמורה מקומית (כלומר, חלק מהמכתב, ונשלחה עמו), או שהיא יכולה להיות שמורה על שרת כלשהו, והדואר כולל רק הוראות היכן למצוא את התמונה. כשתוכנת הדואר מציגה את המכתב, ונתקלת בהוראות כאלה, היא שולחת בקשה לאותו שרת: תן לי בבקשה תמונה בשם xyz.gif השמורה אצלך. לאחר שמתקבלת התמונה מהשרת, היא מוצגת כחלק מהדואל. אלא שמכתב שנשלח למאות אנשים לא חייב להיות זהה: בכל עותק, שם התמונה יכול להיות שונה. למשל, במכתב שנשלח אלי, שם התמונה יהיה xyz_tal_forum2.org.gif, ובמכתב שנשלח אליך, xyz_l_b_f_yahoo.com.gif. (בד"כ כתובות הדואל לא מקודדות בשם התמונה באופן כה מפורש, כמובן). השרת, מבחינתו, עבור כל בקשה מהצורה xyz_...gif יחזיר את אותה תמונה ממש; אבל כל בקשה שכזו תרשם, בפנקסאות קנאית. כך, לאחר שנשלח הדואר, אני קורא אותו בתוכנה שאינה מציגה HTML, ולכן לעולם לא תגיע אל השרת בקשה לתמונה בשם xyz_tal_forum2.org.gif. לעומת זאת, אם את קוראת (את אותו מכתב, בעותק האישי שנשלח לך) בתוכנה שכן מציגה HTML, ותוכנה זו פונה את השרת ומבקשת את xyz_l_b_f_yahoo.com, השרת מסיק מיד כי כתובת הדואל שלך תקינה ועובדת, ואת אפילו קוראת דואל spam. מסקנה: זוהי כתובת שכדאי ומשתלם לשלוח לה הרבה spam! קדימה חברים! אגב, לא חייבת להיות תמונה נראית לעין במכתב כדי שהטריק הזה יעבוד: התמונה יכולה להיות בגודל של פיקסל יחיד (1x1), בצבע הרקע של המכתב, ורק מי שיקרא את קוד המקור של המכתב (מה שבדרך-כלל איש לא טורח לעשות) ידע כי היא קיימת. תמונות "בלתי-נראות" מסוג זה, המשמשות למעקב בלבד, נקראות web-bug. |
|
||||
|
||||
עכש''י ליאהו יש יכולת לפלטר דואלים כאלה. |
|
||||
|
||||
יש לי שתי כתובות ביאהו! אחת לקבלת דואר זבל( כל שבוע כ60 אימיילים שיאהו סיווג כזבל) והרשמות למקומות אינטנטיים והשניה לשימוש עצמי ונטולת זבל שהוא (חוץ מהעידכונים של גלובס) |
|
||||
|
||||
ביאהו יש תיקיית bulk שאליה נשלח כל הספאם בתפוצה המונית (ואותה אני מוחקת בקביעות, בלי לראות אפילו את כותרות ההודעות). ובנוסף, בתיקייה הרגילה, אפשר - רק על סמך כותרות ההודעות, בלי להיכנס אליהן - לסמן "זה ספאם" ולבחור אם לדווח ליאהו על זה או סתם לחסום את הכתובת. |
|
||||
|
||||
ביאהו יש אופציה לחסום HTML מוכמן. אני לא זוכר את הפרטים המדויקים, זה הופיע לי יום אחד כ "טיפ", ומשום מה החלטתי לקרוא אותו ( בדרך כלל אני מתעלם), כך גיליתי שאפשר לקבל אישור לקיומי דרך הפיקסל הקטן הזה שדיברו עליו מקודם, ושיאהו יודעים לחסום אותו. חסימת כתובת הספאמר לא ממש עוזרת כי הם מחליפים כתובות המון. אגב, למה בהרבה ספאם יש מילים אקראיות בכותרת? זה כדי לשגע את הפילטרים? |
|
||||
|
||||
תודה על ההסברים. גילית ציינה (תגובה 179359 ) שהזבלנים (התלהבתי מהכינוי) ידעו שהיא קוראת דואר אפילו שהיא מעולם לא קראה את הדואר *שלהם*. לפי מה שהבנתי, אתה מתייחס למישהו ש*קורא* דואר זבל. אבל זה לא מסביר1 את העובדה שברגע שגילית הפסיקה לקרוא אימיילים (אימיילים *רגילים*, כמובן), היא קיבלה פחות דואר זבל. 1- יכול להיות שזה מסביר, כמובן, ואני פשוט (עדיין) לא הבנתי. |
|
||||
|
||||
אם המצב אצל גילית הוא אכן כפי שתואר כאן, ואינו מקרי, הרי שההסבר הוא אחר ואינו מוכר לי. |
|
||||
|
||||
הסבר אפשרי - מייקרוסופט מוכרת את פרטי החשבונות בהוטמייל ואת נתוני הכניסה אליהם. |
|
||||
|
||||
יש לי הסבר הרבה יותר פשוט - חוק מרפי (ע"ע למה אף פעם לא יורד גשם כשאתה זוכר לקחת מהבית מטריה?) |
|
||||
|
||||
אני לא מאמין גדול בחוק מרפי. הוא נראה לי כמו תחליף זול לאמונה טפלה. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
לכתובת המקורית שלי באינטרנט זהב, שהיא בת 6, מגיעות בערך 80-90 הודעות זבל ביום, שילוב של קוריאנית, הצעות להגדלת איבר המין שלי (שהוא עצום כמובן ולא זקוק להגדלה), ניגרים עוקצניים, איזו חברת כח אדם ישראלית וכמה רוסים. |
|
||||
|
||||
בטח שאפשר לדעת מתי אנשים קוראים EMAIL. זה פשוט וקל. יש כמה שיטות. שיטה פשוטה אחת: שולחים למישהו EMAIL עם תג של תמונה (אפשר שקופה או בגודל של PIXEL בודד כדי שהוא לא יהיה מודע לקיומה). קובעים את ה-URL של התמונה שיקרא את התמונה מהשרת הפרטי שלנו, עליו יושב סקריפט חביב שכבר יודע עליכם כל פרט רלוונטי (באיזו כתובת EMAIL מדובר, מה ה-IP שלכם, באיזו שניה בדיוק פתחתם את ה-EMAIL וכו'). |
|
||||
|
||||
תגובה 179497 |
|
||||
|
||||
נו שוין... אז לא חידשתי לאייל כלום. גם לא בתגובה הנוכחית :) |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |