בתשובה לעדי סתיו, 02/11/03 22:33
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לא, בכלל לא. יש הבדל בין הגירה למדינה וקבלת אזרחות, לבין מעבר בין כמה שכונות בתוך אותה מדינה, כאשר השכונות מוגדרות על-פי אורח החיים של תושביהן. כדי להבהיר: תושבי שכונה אינם יכולים "למנוע קבלת אזרחות בשכונה" מאדם שרוצה להתיישב בה, ולפיכך, מגיעה להם יותר הגנה ע"פ חוק מאשר מדינה שיכולה פשוט לא לאשר לאדם להתאזרח בה, אם היא חוששת שהוא מסכן את ערכיה. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
נקודה יפה. אז אם נחזור לסיפור שלנו, אילו זכויות שהיו לתושבי הארץ הערבים בסוף המאה ה-19 הופרו, לדעתך, על-ידי הגירת הציונים באותה תקופה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא היו להם זכויות, אבל היו צריכות להיות להם זכויות כקבוצה אתנית שחיה תחת שלטון של עם אחר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא אותו הדבר. הזכות, כקבוצה אתנית, היא הזכות לההגדרה עצמית או דומה לה. הזכות הזו עדיין עומדת לרשות הפלסטינים, וגם מדינת ישראל מכירה בזאת מאז הסכמי קמפ דיוויד. הזכויות של דיירי הבניין הן זכויות פרקטיות, כמו להפעיל מעלית שבת. הן פועל-יוצא של ההתארגנות שלהם כדיירי בניין. נכון שאם הפלסטינים היו מממשים את זכות ההגדרה העצמית שלהם מוקדם יותר כנראה שהם היו מצליחים לממש זכויות טריטוריאליות רבות יותר כפועל יוצא מכך. אבל הזכות להגדרה עצמיח לא נפגעה, ועל הזכות לטריטוריה אין מה לדבר לפני שמדברים על מדינה פלסטינית, ממש כמו שדייר לא יכול להתאונן על מחיר אחזקת המעלית השבת עוד לפני שאסיפת הדיירים העוסקת בבנייתה התכנסה בכלל. אובדן הטריטוריה היא _הנזק_ שנגרם להם עקב זה שלא מימשו את זכותם להגדרה עצמית. שיבואו בטענות לתורכים. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |