|
||||
|
||||
האם Predestination הוא בעצם הבסיס לקלוויניזם (ואולי גם לתיאוריית בני האור ובני החושך של משה קרוי)? |
|
||||
|
||||
לצערי חיפוש על המונח באייל לא העלה תוצאות, אבל אכן מדובר באיזה פתיל בנושאים הללו. אגב, מבחינה מתמטית גרידא, יש הבדל בין המצב שכל התכונות נקבעו מראש אבל חולקו באופן אחיד, ובין מצב שכל אלמנט בצביר מגריל בכל רגע האם הוא ''בן-אור'' או ''בן חושך''. תארו לכם גז שחציו חלקיקים כבדים וחציו קלים- יווצר שיווי משקל כזה שבאופן טיפוסי, הקלים הם מעל הכבדים. לעומת זאת, אם כל מיקרו שניה החלקיק משנה את משקלו- לא תיווצר חלוקה כזאת. באנלוגיה לקלויניסטים(אם אני מבין את הדוקטרינה נכון) סביר שבקרב ההולכים לכנסיה ישנם יותר בני אור מאשר במועדוני לילה. דוקטרינות אחרות עשויות להאמין באפשרות החזרה בתשובה והרצון החופשי, אפילו לחוטאים גמורים. הפרשנות שנתתי לתגובה של יהונתן היא קצת יותר מפותלת- אין החלטה גורפת של קל- כבד מראש, אלא את רשימת המצבים קל-כבד שכל חלקיק מקבל בכל נקודת החלטה. כאמור, מכיוון שתכונות הרשימה אינם ידועות, ההסטוריה של החלקיק אינה מעניקה אינפורמציה על הפעולות העתידיות. |
|
||||
|
||||
רעיון הפרה-דסטינציה הוצע ע''י אוגוסטינוס (ככה, קצת לפני קלוין, כנראה גם לפני קרוי), אצלו מדובר על קביעת אזרחי ''עיר האלוהים'', בניגוד לשאר בני האדם אשר שייכים רק ל''עיר הארצית''. רק אזרח עיר האלוהים יכול לדעת כי הוא אכן כזה, וזאת על סמך קיומה של האמונה באלוהים - לפי אוגוסטינוס, עצם האמונה באל מעידה על הענקת חסדו של האל, לפיכך אם אדם מאמין אמונה שלמה וכנה, יש בכך הוכחה להיותו אזרח בעיר האלוהים. ההחלטה מי ממוין לאן נעשית מראש, אך תוצאה ברורה של חוסר הודאות בענין היא נסיונות הנוצרי המאמין להוכיח לעצמו כי הוא אכן מאמין וזכה בחסד האל, ומוטיבציה זו תורמת לדבקות המאמינים. |
|
||||
|
||||
למיטב זכרוני התשובה לשאלתך היא חיובית. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |