|
||||
|
||||
רצון לקדם "תהליך שלום החותר למדינה פלסטינאית בגבולות מקורבים לגבולות 67" הוא בעיני "אידיאולוגיה", כמו שתנועת ארץ ישראל השלימה היא תנועה אידיאולוגית. אני אמנם שייך לקבוצה השנייה אך מעולם לא התווכחתי ויכוחים ישירים מסוג איזו משתי התנועות יותר "חכמה". יש כאן יותר עניין של "טעם" או יותר נכון "בחירה", עם הרבה משתנים. כלומר על מה כדאי להשקיע ואילו מחירים כדאי לשלם תמורת מושא האידיאולוגיה, כשאת התוצאות הסופיות של החתירה למימוש האידיאולוגיה הזאת קשה מאד לחזות. הסכמי אוסלו שייכים אצלי לקטגוריה אחרת לגמרי. כאן מדובר בתהליך הרסני שלא מקדם דבר מלבד ההרס. והרשות הפלשתינית שנבראה עוד לפני שהיה איזה סיכוי להסכם סופי איזה שהוא היא הכלי לביצוע ההרס הזה. |
|
||||
|
||||
בזמנים אחרים הרשות עשתה גם דברים למען השלום הלא- כן? |
|
||||
|
||||
כמו שהיטלר הסכים לקבל את חבל הסודטים בצ'כוסלובקיה למען השלום. . . |
|
||||
|
||||
במקרה כזה אכן אין טעם להתווכח. כי אם אתה מקש את א"י השלמה מעל לכל, אז גם עם יישום המצב הזה יביא לאסון אתה תתמוך בו, מכיוון שהעניין עקרוני. שהייה בהצלחה! |
|
||||
|
||||
זה לא בדיוק כך. אני מקבל את דעת הרוב משום שאנחנו בדמוקרטיה, כשלרוב דעה אידיאולוגית שונה משלי, וגם כשלדעתי הוא עושה שטויות שלדעתי אפשר להבחין בהן באופן אוביקטיבי ללא קשר לאידיאולוגיה. אבל על אידיאולוגיה איני מתוכח, כמו שלא אתווכח עם מישהו שחושב שלא צריך את מדינת ישראל בכלל. אבל כשלדעתי עושים שטויות, כלומר מעשים שגם מביאים נזק וגם לא מקרבים למטרה האידיאולוגית של עושה השטות, אני כן מתווכח, ומנסה להסביר מדוע מדובר בשטות. |
|
||||
|
||||
וכמובן לא אמרתי מעולם שאתמוך במימוש האידיאולוגיה שלי גם אם אדע שהיא תביא אסון. זו ממש הוצאת דיבה. נהפוך הוא. פעמים רבות אמרתי כאן שלעולם לא אתמוך בהטחת הראש בקיר. השמאל, לעומת זאת, ניסה לממש את דרכו בדרך שהביאה לאסון: הסכמי אוסלו ובריאת רשות הרצח המפלצתית. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |