|
||||
|
||||
אני מניח שהמשל היה על הניסיון לפתור סכסוך המלווה בלחימת גרילה באמצעים צבאיים-אכן זריקת רעל. אגב גם הסכמי פלא-צי-צק-של שלום ומזה''ת חדש הם כאלה. אין כמעט תהליך שלום בעולם-הכולל עירוב אוכלוסיות-שלא כשל מספר פעמים עד שהתייצב (ע''ע אירלנד ונמיביה). |
|
||||
|
||||
למה להניח, כשהנמשל נכתב בפרוש וכלל לא הוסתר ? למקרה שבאמת לא הבחנת, הרעל הוא הרשות הפלשתינית ו"תהליך השלום" מתוצרת אוסלו. ולא מדובר כאן כלל רק באי הצלחה. הצלחה לעולם אינה מובטחת. מדובר בגרימת נזק עצום כמעט בלתי הפיך, שקל וצריך היה לצפות מראש את הווצרותו. |
|
||||
|
||||
ולמה לא להניח שאני ציני אם הנמשל כתוב בפירוש...? גם מלחמת לבנון לא הייתה רק אי הצלחה אלא נזק עצום שקל היה לצפות מראש (וויטנאם למשל קדמה ללבנון). רק לגבי היכולת הקלה לצפות מראש... אם יש משהו שבו הימין צודק לגמרי זה הזלזול המוחלט של השמאל בכל מיני הצהרות של גורמים בחברה הפלסטינאית ושל ערפאת עצמו-שהיו רחוקות מהצהרות של שלום. גם הייפ האופטימיות המוגזמת שהפריחו פה-וגם אני נשביתי בו במידה רבה-היה שגוי גם כי לא שיקף את המציאות וגם כי הוא תימרץ את הרגרסיה שקידמו הריאקציונרים בשתי הצדדים. מה שהיה צריך להעשות בשלב הראשון הוא הפרדה-מקסימלית-של האוכלוסיות והיערכות לכל מקרה אפשרי. אבל היי בנמיביה הסכמי השלום ערכו כ 30 שנה והם נכשלו בערך 5 פעמים ובין הפעמים הללו נהרגו כמיליון בני אדם בקרבות (כמובן שהסיקור התקשורתי של מות הברברים היה זניח לחלוטין). |
|
||||
|
||||
קשה לי להבין למה אתה חותר. אם מצאת דוגמאות אחרות למהלכים כושלים, אז בודאי לא היה צריך לעשותם. האם אני צריך להבין מדבריך שאתה מסכים שתהליך אוסלו היה כושל והיה אסור לעשותו ? אם כך, על מה אתה מתווכח ? |
|
||||
|
||||
כלומר, בתגובתי המקורית לא ניסיתי לומר שהשמאל רע ושהימין טוב או להשוות בין דרכי פעולתן של שתי קבוצות פוליטיות כאלה או אחרות. כל מה שאמרתי בתגובתי המקורית הוא שהסכם אוסלו היה הסכם רע ומזיק. |
|
||||
|
||||
אוסלו אכן היה רע ותהליך היישום שלו מצד שתי הצדדים רע שבעתיים-במקום שהיו צריכים להיות רכים היו קשים (מדיניות ההתנחלויות) ובמקום שבו היו צריכים להיות קשים היו רכים (ההסתה ברחוב ובבית הספר ותרבות ההפרות ההדדיות שמוחלקות). אבל מכאן לא אסיק שכל תהליך שלום החותר למדינה פלסטינאית בגבולות מקורבים לגבולות 67 הוא תהליך רע. משום נראה היה כי עצם הקונספט של שלום בתנאים הכללים האלה נראה לך כמתכון דטרמיניסטי לאסון (לפחות לאסון גדול יותר מהמשך הכיבוש). |
|
||||
|
||||
רצון לקדם "תהליך שלום החותר למדינה פלסטינאית בגבולות מקורבים לגבולות 67" הוא בעיני "אידיאולוגיה", כמו שתנועת ארץ ישראל השלימה היא תנועה אידיאולוגית. אני אמנם שייך לקבוצה השנייה אך מעולם לא התווכחתי ויכוחים ישירים מסוג איזו משתי התנועות יותר "חכמה". יש כאן יותר עניין של "טעם" או יותר נכון "בחירה", עם הרבה משתנים. כלומר על מה כדאי להשקיע ואילו מחירים כדאי לשלם תמורת מושא האידיאולוגיה, כשאת התוצאות הסופיות של החתירה למימוש האידיאולוגיה הזאת קשה מאד לחזות. הסכמי אוסלו שייכים אצלי לקטגוריה אחרת לגמרי. כאן מדובר בתהליך הרסני שלא מקדם דבר מלבד ההרס. והרשות הפלשתינית שנבראה עוד לפני שהיה איזה סיכוי להסכם סופי איזה שהוא היא הכלי לביצוע ההרס הזה. |
|
||||
|
||||
בזמנים אחרים הרשות עשתה גם דברים למען השלום הלא- כן? |
|
||||
|
||||
כמו שהיטלר הסכים לקבל את חבל הסודטים בצ'כוסלובקיה למען השלום. . . |
|
||||
|
||||
במקרה כזה אכן אין טעם להתווכח. כי אם אתה מקש את א"י השלמה מעל לכל, אז גם עם יישום המצב הזה יביא לאסון אתה תתמוך בו, מכיוון שהעניין עקרוני. שהייה בהצלחה! |
|
||||
|
||||
זה לא בדיוק כך. אני מקבל את דעת הרוב משום שאנחנו בדמוקרטיה, כשלרוב דעה אידיאולוגית שונה משלי, וגם כשלדעתי הוא עושה שטויות שלדעתי אפשר להבחין בהן באופן אוביקטיבי ללא קשר לאידיאולוגיה. אבל על אידיאולוגיה איני מתוכח, כמו שלא אתווכח עם מישהו שחושב שלא צריך את מדינת ישראל בכלל. אבל כשלדעתי עושים שטויות, כלומר מעשים שגם מביאים נזק וגם לא מקרבים למטרה האידיאולוגית של עושה השטות, אני כן מתווכח, ומנסה להסביר מדוע מדובר בשטות. |
|
||||
|
||||
וכמובן לא אמרתי מעולם שאתמוך במימוש האידיאולוגיה שלי גם אם אדע שהיא תביא אסון. זו ממש הוצאת דיבה. נהפוך הוא. פעמים רבות אמרתי כאן שלעולם לא אתמוך בהטחת הראש בקיר. השמאל, לעומת זאת, ניסה לממש את דרכו בדרך שהביאה לאסון: הסכמי אוסלו ובריאת רשות הרצח המפלצתית. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |