בתשובה לLior, 31/10/03 22:00
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כיוון רב אלוף יעלון בחר בדרך אחרת. הוא זימן לשיחה שלושה עיתונאים, שכל אחד בדרכו ובכתיבתו, וזו זכותם המלאה, מביע הזדהות עם דעותיהם של מתנגדיו של ראש הממשלה אריאל שרון. נחום ברנע, מ"ידיעות אחרונות", חמי שליו, מ"מעריב", ועוזי בנזימן, מעיתון "הארץ", לו היה סכסוך אישי/רעיוני ארוך וטעון מאוד עם ראש הממשלה אשר הגיע לדיון משפטי בו אריאל שרון הפסיד. על כן: בתור אזרח, יעלון חופשי לומר כל העולה על רוחו. אולם כמפקד הצבא, יש לו חובת נאמנות כפולה. לממשלה שמינתה אותו ולצבא שכפוף לו. לשניהם הוא חייב לתת דוגמא של שליטה עצמית ומשמעת. בפגישתו ודבריו לשלושת העיתונאים הוא הפר כללים אלה. לכן על הרמטכ"ל, רב אלוף יעלון, לקחת אחריות על דבריו ומעשיו ולהתפטר. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
צודק. ואותה חובה יש לו גם בהתבטויותיו הימניות התמוהות. שלו ושל עוד קצינים בכירים רבים (במיוחד מפקד ח''הא). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להבנתי, הוא די אימץ דווקא את אופציה ב': שר הביטחון לא היטה לו אוזן, וכנראה לא טרח גם להעביר הסתייגויותיו לרה"מ, ואז בחר יעלון להעביר מחאותיו ישירות לרה"מ. אלא שלא ביצע זאת במשרד סגור, אלא דרך עיתונאים. הרה"מ עצמו, לא זו בלבד שלא ניצל את סמכותו לפטר את יעלון, אלא אף קיבל קצת מהביקורת, בדיוק כפי שציינת גם בתחתית סעיף ב'. אם המצב הוא כזה, למה שיעלון יתפטר? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |