בתשובה להאייל האלמוני, 31/10/03 17:22
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לנושא שכל כך מטריד אותך (אבל בניסוח קצת שונה): קודם כל, לחלק אליו מתייחס ירדן ניר: איני סבור כי ה"הצגה" מכוונת כלפי הציבור, מאחר ולציבור השפעה מזערית בחיי היום יום על המהלכים הפוליטיים. היא בהחלט מכוונת לסתימת פיות והצרת צעדיהם של פוליטיקאים יריבים. זה ממש לא חשוב שפוליטיקאים ושתדלנים מבינים ברמה כזו או אחרת את הכוונות של מעשיו - הם וקבוצות הלחץ הקשורות אליהם (כמו אלו שציינתי קודם - שדולות, לוביסטים, אנשי עסקים וכיו"ב) אינם יכולים לנגח אותו על כך ולכופף אותו בלחץ נגדי. ולחץ נגדי במקרה הזה הוא פשוט: דווקא שרון, שטוען בחום עכשיו בעד הגדר כמגן, פתאום דוגל בפתיחות והקלות? הרי זה ישמוט את הקרקע מתחת לטיעוניו לגבי הנחיצות בגדר, וכל פוליטיקאי מתחיל יתפוס את זה, וגם פוליטיקאים לא כל כך מתחילים (כמו בוש שבכל הזדמנות לוחץ שצריך להפסיק עם הגדר). הוא חייב להימנע, אם כן, מליזום דברים כאלה בעצמו, ומכאן חייב להיתלות בדברי הרמטכ"ל כדי לעקוף את מופז. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אינני מבין עדיין (או שאני פשוט מסביר את עצמי בצורה גרועה). אשמח אם תסביר לי עוד פעם (אין ציניות פה). לפי הבנתי, תגובת הנגד של שרון לניגוח, על פי התיאוריה שלך, תהיה "אבל זה לא אני! אני רק נעניתי לעמדת הרמטכ"ל ופישרתי בינה לבין עמדת שר הבטחון!". אבל כל פוליטקאי אמור לדעת שבעצם זה **כן** הוא, כיוון שהרמטכ"ל פעל כשליח שלו בהתבטאויות שלו. ולכן, טיעון הנגד הזה לא תקף, ושרון לא יכול להשתמש בו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה לא מטריד, כנראה הנקודה קשה להעברה. הבנתי את שאלתך, ולדעתי יש לך טעות בנקודה אחת: זה לא שרון שיזם את המהלך. זה באמת יעלון שיזם אותו (שים לב לתגובה 178418 שלי - המהלך הוא קריאה של יעלון). שרון רק מנצל את העובדה שיש לו רמטכ"ל "משלו" כדי לקדם את האג'נדה שלו על פני זאת של מופז. זה לא שונה מיחסי עבודה מקצועיים בכל corporate, שם אינך יכול לפעול לקדם פרוייקט שלך על פני פרוייקט אחר, ששניהם מתחרים על אותו משאב, עד שאתה לא מקבל מידע פורמלי "מבפנים" לגבי זמינות המשאב או מה יהיה לו קל יותר לבצע (וה"בפנים", במקרה זה, הוא הרמטכ"ל). אפשר להגיד בעצם, שרואים מכאן שעיקר המאבק הפוליטי, שבנוי מלחצים ולחצים נגדיים, הדלפות וכד', הוא ההשתלטות על מוקדי כוח. מהרגע שיש לך "אנשי שלומך" בנקודות מפתח, החיים נעשים פשוטים יותר: אתה יכול להרשות לעצמך אפילו למנות שר בכיר שאינו לטעמך (מאילוצים קואליצוניים או פנים מפלגתיים - שוב כחלק ממאבקי המינויים) אם יש לך מס' אנשים אחרים בתפקידי מפתח שינטרלו אותו (או לפחות ייזמו מהלכים להצרת צעדיו). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ענית מהותית לטיעון של האלמוני (ושלי). בתגובה קודמת נתת הסבר: "זה היה מזמין לחץ, מאחר ויש כאן אדם 'שנכנע ללחצים ותכתיבים חיצוניים מול חוות הדעת המקצועית של שר הביטחון"'. המשפט במרכאות הפנימיים, הרי הוא לא משפט ששייך לפוליטיקה האמיתית, אלא לדעת הקהל הלא-פוליטי. מה הוא עושה שם? מה אכפת לפוליטיקאים מנימוק כזה? לי נראה שדעת הקהל לא מכתיבה את מעשי הפוליטיקאים, אבל היא כן מגדירה "גבולות גזרה" למה הם יכולים לעשות, מה נחשב אמצעי סביר להגשמת המטרות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהחלט מדובר בעשייה פוליטית בשני מישורים: האחד, בדרג הפוליטי עצמו - סתימת פיות למתנגדים בעלי ההכרה הפוליטית. האחר, קריצה לעיצוב אותו קהל משפיע של בעלי הון, לוביסטים ופונקציונרים, שאינם מדברים בהכרח באותה שפה פוליטית. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |